פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לעניינים פליליים
ע"פ
6653/10
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
מלאכי וויטיץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית משפט שלום
בנצרת (הנשיא
ג' אזולאי
) מיום 6.9.10, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ
3631-03-10
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט שלום בנצרת (הנשיא ג' אזולאי ) מיום 06.09.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי 3631-03-10.
1.
כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה והפרעה לעובד ציבור לפי סעיפים 288א(1) ו-381(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי כתב האישום, סירב המערער להישמע להוראות המאבטחים בבית המשפט במהלך דיון שנערך בתיק אחר שלו (ת"פ 3095/06, שעניינו דו"ח חנייה של המערער). לאחר שהוצא מהאולם, סירב המערער על פי הנטען למסור את פרטיו למאבטחים, וכאשר ניסו למנוע את כניסתו מחדש לאולם תקף המערער את אחד מהם ודחף אותו.
ביום 22.06.2010 נערך דיון לצורך הקראת כתב האישום בפני השופט ד' פורת . בתום תשובתו של הנאשם לכתב האישום ונוכח כפירתו בעובדות שבכתב האישום והצורך לנהל הוכחות החליט השופט פורת לפסול עצמו מלדון בתיק, בנימוק כי מאבטחי בית המשפט המוזכרים בכתב האישום מוכרים לו עקב "היותם מאבטחים בבית משפט זה". בהתאם להחלטת השופט הועבר התיק לנשיא בית המשפט, השופט
ג' אזולאי , לצורך קביעת המותב שיידון בתיק.
ביום ה-06.09.2010 ערך בית המשפט (ה נשיא ג' אזולאי ) דיון תזכורת בנוכחות הצדדים. לאחר שכתב האישום הוקרא לנאשם והלה כפר בו, ואף הרחיב וסיפר כיצד התנהל האירוע בראייתו, ביקש הנאשם מבית המשפט לפסול עצמו, בטענה שבית המשפט מכיר את המאבטחים המוזכרים בכתב האישום ובא במגע יום יומי עימם. בית המשפט קבע כי לא מצא כל סיבה לפסול עצמו, והורה לקבוע את התיק לדיון ולמנות לנאשם סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית.
2.
על החלטה זו של בית המשפט הוגש הערעור שבפניי. המערער טוען, כי בית המשפט בנצרת מכיר את הנפשות הפועלות המוזכרות בכתב האישום, ולפיכך לא יוכל לפסוק באופן אובייקטיבי כאשר יידרש להכריע בנוגע למהימנותם של העדים, ולהעדיף את גרסתו הסותרת לאירוע של הנאשם. בנוסף, טוען הנאשם כי בכוונתו להעיד את כב' השופטת שטרית , אשר ישבה בתיקו הקודם, שבמסגרתו אירע לכאורה האירוע שבתיק הנוכחי. לטענת המערער, גם לגבי מהימנותה של עדה זו, היושבת עם בית המשפט בדין, לא יוכל בית המשפט לפסוק באופן אובייקטיבי והדבר ישפיע על הכרעתו בדין.
נוכח הנסיבות המיוחדות בתיק זה, ראיתי לנכון לבחון את האפשרויות להעביר את מקום הדיון בתיק המ דובר על מנת שלא יתעורר חשש למשוא פנים בדונו בעבירה שנעברה בתחומו, וביחס לעובדיו ולוּ למראית עין בלבד.
הצדדים יודיעו בתוך עשרה ימים בדבר עמדותיהם באשר להעברת מקום הדיון בתיק לבית משפט אחר, כיוון שהעבירה המיוחסת למערער נעברה בבית המשפט בנצרת.
ניתנה
היום, י"ב בתשרי התשע"א (20.9.2010).
ה נ ש י א ה