ע"פ 6658/04 סאלח סאטל נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער, סאלח סאטל, יליד שנת 1982, הורשע בבית המשפט המחוזי, על-פי הודאתו, בהחזקתו של סם מסוכן מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית. על-פי הנטען, הסם שנתפס (במשקל כ-80 גרם, נטו) היה מחולק למנות, ולפיכך מותר להניח כי הוא נועד להפצה, ולמעשה גם המערער לא כפר בכך. עם זאת, יש בפיו הסבר למעשה, לאמור, הוא פנה לעיסוק זה עקב מצוקה כספית אליה נקלע, והנובעת מהצורך למצוא דרך לממן את שכרו של סנגור עבור אחיו העומד גם הוא לדין בגין עבירות סמים.

בית המשפט המחוזי הלך לקראת המערער דרך ארוכה כאשר גזר לו שנת מאסר אחת בלבד, שלוש שנות מאסר על-תנאי, וקנס בסך 5,000 ₪. כמו כן, הורה בית המשפט על כך שהמערער יהיה נתון לפיקוחו של שירות המבחן, במשך שנה מיום שחרורו מהכלא.

כנגד גזר דינו של בית משפט קמא משיגים בפנינו שני הצדדים. המדינה מערערת על קולת העונש, ומאידך, עותר בא-כוח המערער להקל עם שולחו על רקע נסיבותיו המיוחדות, גילו הצעיר, והמלצתו של שירות המבחן הצופה כי שהייתו של המערער בכלא תקופה ממושכת, עלולה לגרום לו לסגל אורחות חיים עברייניות.

נדמה כי אין צורך לשוב ולומר עד כמה חמורה היא העבירה בה חטא המערער. חרף גילו הצעיר הוא כבר יודע כיצד להגיע אל מקורות הסם, וחמורה מכך העובדה כי הוא מוכן לתת את ידו להפצתו של נגע הסמים משום הרווח הקל הצפוי לו. בא-כוח המערער הציג בפנינו פסיקה של ערכאות שונות, מתוך כוונה ללמד כי העונש אשר נגזר על שולחו אינו חורג מרמת הענישה המקובלת. אולם כל שנוכל לומר על פסיקה זו הוא, שאם היא אכן משקפת את רמת הענישה הנהוגה בבתי המשפט, כי אז אין מנוס מהמסקנה כי נעדר ממנה סממן מרתיע כלשהו, ואף יש חשש כי המסר לכלל יהיה שבתי המשפט נוהגים בסלחנות כלפי עברייני סמים. כך או כך, פסיקתו של בית משפט זה שונה היא בתכלית, והיא מחייבת את גזירתם של עונשים קשים וכואבים למבצעיהן של עבירות בתחום זה, כדי לגרום להם להרהר פעם נוספת בכדאיות מעשיהם.

מכאן ברורה גם עמדתנו ביחס לעונש שהושת על המערער. אנו סבורים כי עונש זה נוטה לקולא ומצדיק את התערבותנו. לפיכך, ובצד החלטתנו לדחות את ערעורו של המערער, אנו מקבלים את ערעור המדינה, ומעמידים את עונש המאסר בפועל בו ישא המערער על שנתיים. יתר חלקיו של גזר הדין יעמדו בעינם. למניעת כל ספק אנו טורחים להבהיר, כי איננו ממצים את הדין עם המערער, הואיל ואין דרכה של ערכאת ערעור לעשות זאת, אולם לא יהיה זה מופרז להניח כי לו ישבנו לדין כערכאה ראשונה, אפשר שהיינו גוזרים למערער אף עונש חמור מזה שהחלטנו להשית עליו.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום כ"ה בתשרי תשס"ה (10.10.2004), עד לשעה 11.00, והערבויות שהופקדו עד כה תעמודנה עד אז בעינן.