ע"פ 6658/06 אלכסיי קורוסטליוב נ. מדינת ישראל

א.ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת רונן) מיום 1.8.06 בב"ש 92490/06, בגדרה הוחלט שלא לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער במסגרת ת"פ 2802/05 בבית משפט השלום בכפר-סבא (סגן הנשיא פדר).

ב.(1) המערער הורשע בבית משפט השלום בכפר סבא בעבירות של איומים, גניבת רכב, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, העלבת עובד ציבור, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא ביטוח, הכשלת מעצר והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. לפי כתב האישום, בעת שהיה המערער בגילופין פרץ לאוטובוס השייך לחברת "דן" והחל לנהוג בו. במהלך הנסיעה הזיק לשנים עשר כלי רכב וגרם לנזקים גופניים לשני נהגים שישבו ברכביהם אותה שעה. הליכי המעצר והחקירה של המערער כללו גילויי אלימות ותקיפה מילולית מצידו כנגד השוטרים, ובעת מעצרו נמצא על גופו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.91 גרם.

(2) ביום 11.7.06 גזר בית משפט השלום את עונשו של המערער. בית המשפט שקל את חומרת העבירות שנעברו על ידיו אל מול האמור בתסקירי שירות המבחן לפיהם חלה התקדמות בהליך הגמילה שהחל בו המערער בקהילה טיפולית "רמות יהודה", וגזר עליו, בין השאר, 22 חודשי מאסר בפועל, פסילת רשיונו למשך 24 חודשים ותשלום פיצוי לכל המתלוננים שנפגעו ממעשיו בסך כולל של 6,000 ₪. במעמד גזר הדין דחה בית המשפט את בקשת המערער לעיכוב ביצועו של העונש. המערער עירער על גזר דינו לבית המשפט המחוזי, ובד בבד ביקש את עיכוב ביצועו של העונש. הבקשה נדחתה. בית המשפט המחוזי אמנם הטעים את חשיבות המשכו של הליך הגמילה שבו החל המערער, אולם עם זאת לא שעה לבקשת עיכוב הביצוע, נוכח אורך תקופת המאסר שנגזר על המערער, שגם החל לרצותו. בית המשפט המחוזי קבע עוד, כי הדרך הנכונה בנסיבות העניין היא להמשיך את הליך הגמילה במסגרת שירות בתי הסוהר.

ג.(1) בערר נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא ייחס משקל מכריע להצלחת הליך הגמילה המצוי בעיצומו, ולהמלצת שירות המבחן בעניין; נטען כי העורר הועבר לבית הסוהר "עתלית" בו אין מסגרת טיפולית, כיוון ששירות בתי הסוהר סבור כי המערער נגמל מסמים, בעוד העורר לא סיים כלל את הליך הגמילה, ולפיכך יש בהמשך מאסרו כדי לפגוע קשות בסיכויי השיקום; והרי העבירות המיוחסות למערער בוצעו בהיותו נתון להשפעת סמים ואלכוהול, ולפיכך – כנטען – יש בקטיעת הליך הגמילה כדי לפגוע אף באינטרס הציבורי.

(2) בדיון הראשון בפני (כ"ו אב תשס"ו) (20.8.06) טענה באת כוחו המלומדת של המערער, שלא הניחה אבן שלא הפכה, כי בהיעדר טיפול בבית הסוהר בו מצוי המערער, יירדו לטמיון שבעת חודשי הגמילה שעבר, ועל כן יש מקום לשחרורו להמשך התהליך עד לערעור. על פי בירורה של הסניגורית, כך נמסר, לא אושרה העברתו של המערער לתכנית בבית הסוהר חרמון. אם ישוחרר לקהילה הטיפולית ימשיך בהליכי הגמילה, ואין זה פרס - כך נאמר - אלא עבודה קשה, תוך דיווח גורמי הקהילה לרשויות על כל הפרה.

(3) מנגד טען בא כוח המדינה, כי ההרשעה במעשים חמורים מחייבת, כאינטרס ציבורי, אכיפה מיידית, מה גם שסיכויי הערעור אינם גבוהים לאחר שאף הופעלו שני מאסרים על תנאי. באבחון שנערך למערער לא נמצאה הזדקקות להליך גמילה, מה גם שיתרת מאסרו – כשנה – היא גבולית בהקשר הגמילה בבית הסוהר חרמון, וגם במקום בו הוא מצוי - בית סוהר "כרמל" - ישנו הליך גמילה, אף כי פחות אינטנסיבי.

(4) לאחר שיג ושיח עם בית המשפט נדחה הדיון (החלטה מיום 21.8.06) כדי לבדוק את האפשרות לשילוב בתהליך גמילה לפי תכנית בבית הסוהר חרמון. נמסר בהודעה משלימה מיום 31.8.06 כי אכן נמצא המערער מתאים לתהליך זה, והעברתו לבית הסוהר חרמון אושרה, וצורף מכתב סג"ד י' לינהרד, ראש ענף טיפול ושיקום בנציבות שירות בתי הסוהר, לעניין זה.

(5) בדיון ההמשך (3.9.06) הביעה עו"ד פינקלמן אי נחת מכך שההעברה לבית הסוהר חרמון התאפשרה רק לאחר הגיעו של שולחה לערכאה העליונה. היא חזרה על הבקשה לשחררו לקהילה הטיפולית, בין היתר בנימוק כי הוא עלול לאבד את זכותו לשליש נוכח תקופת התכנית שהיא ארוכה מתקופת מאסרו עד לשליש. באת כוח המדינה ציינה כי ההעברה לבית הסוהר חרמון יכולה להיות מיידית, ואכן מדובר על תכנית של שנה, אך דומה שיש מקרים שמסתפקים בפחות. לשיטתה אין מקום לעיכוב ביצוע לעת הזאת.

3.לאחר העיון לא אוכל להיעתר לערעור. נראה לי כחשוב, מועיל וחיוני שהמערער יועבר מייד כמובטח לבית הסוהר חרמון ויצטרף לתכנית הגמילה, ואני מאחל לו הצלחה, וזאת מבלי שאקבע מסמרות לגבי סיכויי הערעור. אוסיף, ואף כאן בלא קביעת מסמרות, כי סבורני שאם לא יתקבל הערעור, והמערער ימשיך לרצות את עונשו תוך תכנית הגמילה בבית הסוהר חרמון, אך יימצא ראוי לשחרור על תנאי, אין השתתפותו בתכנית כשלעצמה צריכה לכאורה להיות לו לרועץ. מכל מקום, דיוֹ לעניין זה בשעתו ובמקומו. בנתון להעברה לתכנית הגמילה כאמור בבית הסוהר חרמון, אין בידי להיעתר לערעור.