ע"פ 6674/19 פלוני נ. פלוני

השופט ע' פוגלמן:

הערעור שלפנינו נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ) בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (להלן: הפקודה ).

1.

להלן תמצית העובדות הצריכות לעניין. המערער והמשיבה הם אחים. ביניהם ובין אחים נוספים התגלעה מחלוקת שהוכרעה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. ביום 31.3.2019 נקבע בפסק דין (כב' השופט פ' גורודצקי ) כי המערערת זכאית להירשם כבעלת הזכויות בדירה נשוא ההליכים. נקבע בנוסף כי המערערת לא ביקשה סעד הצהרתי ביחס למחסן הסמוך לדירה ולא צורף מסמך כלשהו המעיד על רישום המחסן, ולפיכך לא ניתנה הצהרה בהקשר זה (תמ"ש (משפחה י-ם) 15968-01-17 פלונית נ' פלוני (31.3.2019)).

2.

המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ), ואילו המשיבה הגישה ערעור שכנגד בגדרו ביקשה צו מניעה זמני שיורה למערער להימנע מלתפוס חזקה, לבצע עבודות בנייה ולפעול בדרך שיש בה כדי להפריע למשיבה להחזיק ולהשתמש במחסן, וכן להימנע מגביית דמי שכירות משוכרי הדירה. ביום 24.6.2019 ניתן צו זמני במעמד צד אחד לפי המבוקש בבקשה. התבקשה תגובה, ונקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים. במועד הדיון ביום 27.6.2019 הוצג אישור בדבר מסירה למערער. זה האחרון לא התייצב ולא הגיש תגובה, והוחלט כי הצו הזמני יעמוד בתוקפו עד סיום הדיון בערעור או בערעור שכנגד. כמו כן הובהר כי הצו נסב גם על המחסן הצמוד לדירה. במאמר מוסגר יצוין כי הערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה בשל אי הפקדת עירבון, והערעור שכנגד עדיין תלוי ועומד. בהמשך הגישה המשיבה בקשה לפי הפקודה, בטענה כי המערער אינו ממלא אחר הצו הזמני. בית המשפט המחוזי קבע ביום 1.8.2019 כי בשים לב לכך שמדובר בהחלטה בהליך ביניים שניתנה בהיעדר המערער, שלטענתו אף לא הומצאה לו, אין מקום להמשיך בהליכי ביזיון בית משפט. עם זאת הובהר כי מעתה והלאה עליו לפעול בהתאם להחלטה.

3.

החל מיום 24.6.2019 עשה המערער שימוש במחסן, וכן ביצע בו עבודות בנייה שונות. מכאן הבקשה הנוספת שהוגשה לפי הפקודה. המערער טען בתגובה כי המחסן היה ברשותו ובחזקתו במשך תקופה ארוכה לפני פסק הדין, והוא שביצע עבודות בנייה במחסן והביאו למצבו הנוכחי, נקט בהליכי רישוי שונים, והוא עתיד לקבל היתר בנייה לבית מגורים שיכלול גם את המחסן. בית המשפט ציין בהחלטתו כי לא הוצג היתר בנייה כלשהו, וכי עלה מדברי המערער כי אין בידו היתר וכל שנעשה הוא שינוי תכנית (מבלי שהוצג תיעוד לתמוך בטענה).

4.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קיבל בית המשפט את הבקשה. צוין כי לפי פסק הדין בערכאה הדיונית הזכויות בדירה שייכות למשיבה, כך שכל עוד לא נקבע אחרת בערעור, המערער אינו רשאי לגבות שכר דירה מהדיירים בדירה או לבצע כל פעולה אחרת הסותרת את זכויותיה של המשיבה בדירה. באשר למחסן, נקבע כי הגם שאין קביעה מפורשת בעניין זה בפסק הדין, נראה כי כל עוד לא נקבע אחרת, פסק הדין המתייחס לדירה חל גם על רכוש המוצמד לאותה דירה. מכל מקום, לגופם של דברים, בהחלטות בגדרו של הצו הזמני נאסר על המערער לתפוס חזקה, לבצע עבודות בנייה או להפריע למשיבה להחזיק או להשתמש בדירה ובמחסן הצמוד אליה. לפיכך חלה על המערער חובה לקיים אחר ההחלטות.

5.

משנמצא כי המערער הפר החלטות אלו פעם אחר פעם, וגם מדבריו בדיון עלה ספק באשר לכוונתו לקיים את ההחלטות בעתיד, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מנוס משימוש בסמכותו לפי הפקודה. נקבע אפוא כי אם המערער יבצע במחסן עבודות בנייה כלשהן, יתגורר, יימצא בו, יתפוס בו חזקה או יפריע למשיבה לממש את זכויותיה במחסן, יוטל עליו קנס בשיעור של 100 ש"ח לכל יום של הפרה, וזאת החל מיום 10.10.2019. זאת בסייגים שנקבעו.

6.

על כך נסב הערעור שלפנינו. מטיעונו המפורט של המערער עולה כי בשלב זה הוא מקיים את צו בית המשפט, וכי השגותיו בעיקרן מכוונות לצו הזמני שלטעמו לא היה מקום להורות עליו. דא עקא, שנושא זה חורג מגדרו של הערעור לפי הפקודה. לא זו אף זו, על ההחלטות בנושא זה הגיש המערער בקשת רשות ערעור אשר תלויה ועומדת לפני בית משפט זה (בע"ם 6005/19 פלוני נ' פלוני ), ולמותר לציין שאין אנו נוקטים עמדה לגופו של אותו הליך. כל עוד ההחלטות בנושא הצו הזמני עומדות בעינן, על המערער לכבדן וממילא לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי על יסוד הטעמים המפורטים שבהחלטתו.

7.

בנסיבות אלה, מתייתר הדיון בבקשת המשיבה למחוק את הערעור על הסף. בנוסף נעיר – בהתייחס לבקשה לקבל פרוטוקולים מהליך אחר שנסב על דירת המגורים כראיות נוספות בערעור – כי זו אינה עונה על אמות המידה לקבלת ראיות נוספות בערעור, ומטעם זה לא ראינו לקבלה.

אנו דוחים אפוא את הערעור.