ע"פ 6676/08 עמית פרקש נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי דן את המערער ל-6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס בסך 1500 ש"ח, והוא חויב לפצות שלושה שוטרים בהם פגע בסכום של 1500 ש"ח כל אחד.

האירוע עליו נקרא המערער לתת את הדין התרחש בתאריך 5.2.08, בשעה 01:30, כאשר שוטרים עצרו רכב בו הוא נסע ביחד עם ארבעה אחרים. השוטרים ביקשו מבני החבורה להזדהות וכן התכוונו לערוך חיפוש ברכב, ועל כך הגיבו המערער ואשה שהיתה בין הנוסעים בלשון בוטה ובקללות, שמחמת כבודם של השוטרים לא אחזור עליהן. בעקבות כך נדרשו נוסעיו של הרכב לצאת ממנו, וכשעשו זאת תקפה אותה אשה שלושה שוטרים. בשלב זה הצטרף המערער למעשי האלימות כאשר את אחד השוטרים דחף, ובאחר אחז בצווארו ומשך אותו בתנועה חניקה. בגין מעשים אלה בהם הודה, הורשע המערער בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והעלבת עובד ציבור.

בערעור שבפנינו מלין המערער על העונש שהושת עליו, הואיל ולהשקפתו נוטה הוא לחומרה. כמו כן, מבקש הוא כי נורה על ניכוי ימי מעצרו.

לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער חטא בהתנהגות אלימה, גסה ובוטה כלפי שוטרים אשר מילאו את תפקידם כדין. התנהגות זו היתה ראויה לענישה קשה, במיוחד נוכח העובדה כי אין מדובר במי שחוטא לראשונה בפלילים. נוכח השקפתנו זו, לא זו בלבד שהעונש אינו חמור, אלא שהוא אף מתון עד כדי חשש שספק אם יש בו כדי לענות על מטרות ההרתעה. מבית המשפט המחוזי לא נעלמה העובדה כי המערער שהה במעצר ממושך, אולם נראה כי עובדה זו היא שהניעה אותו שלא להחזיר את המערער אל מאחורי סורג ובריח, כפי שאולי ראוי היה לעשות, ולהסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. לא ראינו מקום להוסיף ולהקל עם המערער.

הערעור נדחה.

הממונה על עבודות השירות יניח בפנינו בתוך 30 ימים את המלצתו לעניין המקום בו ישא המערער בעונשו, ובעקבות כך נשלים את פסק-דיננו.