ע"פ 6678/00 גדי חבני נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

בתאריך 4.2.99 נגזר בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו דינו של המערער, שנמצא אשם בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות. גזר-הדין ניתן לאחר מספר רב של דחיות, וזאת לבקשת שירות-המבחן.

בית-משפט השלום, שבחן את התנהגותו של המערער בתקופות הדחייה, סבור היה, בהסתמכו גם על תסקירי שירות-המבחן, כי ניתן יהיה להימנע מלהטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל. אלא שהסתבר לבית-משפט השלום, כי כנגד המערער תלויים ועומדים מספר עונשי מאסר על-תנאי, שהארוך שביניהם הוא למשך 12 חודשים, ואשר התנאי הקבוע בהם אינו ניתן עוד להארכה.

בית-משפט השלום אף בחן אפשרות למתן הארכה נוספת מכוח סעיף 85 לחוק העונשין, תשל"ז1977-, המאפשר הארכה נוספת של התנאי לנאשם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או סיים טיפול כאמור, ומצא כי סעיף זה אינו חל על עניינו של המערער.

אשר-על-כן, הפעיל בית-משפט השלום את עונשי המאסר על-תנאי באורח חופף, גזר על המערער בגין העבירה הנדונה 18 חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, כאשר עונש המאסר אף הוא חופף לעונשים המופעלים, כך שעל המערער לרצות בסך-הכל 12 חודשי מאסר בפועל.

עם זאת, עיכב בית-משפט השלום את ביצוע גזר-הדין למשך שישה חודשים, בכדי לאפשר למערער להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.

בקשתו של המערער לחנינה נדחתה. או אז פנה המערער לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבקשה להארכת המועד להגשת ערעור. הבקשה נדחתה, ומכאן הערעור שבפנינו.

לו סברנו, כי בית-משפט השלום טעה, וכי קיימת אפשרות בדין להארכה נוספת של התנאי שנקבע בעונשי המאסר שהוטלו על המערער, היינו שוקלים ברוח חיובית להאריך את המועד להגשת ערעור על גזר-הדין. אלא לאחר שעיינו בתסקירי שירות-המבחן שהציגה בפנינו באת-כוח המערער, הגענו לכלל-דעה, כי המערער לא עבר ואינו עובר טיפול לגמילה מסמים, ולא-כל-שכן נגמל משימוש בסמים. בנסיבות אלה, בהעדר כל סיכוי לקבלת ערעורו על גזר-דינו, אנו דוחים את הערעור שבפנינו.

המערער יתייצב לריצוי עונשו במדור הפלילי בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בתאריך 7.11.00, עד השעה 12:00. הערבויות שנקבעו לצורך עיכוב ביצוע העונש יישארו בעינן.