ע"פ 668/00 יורי קמחה נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירות של החזקת נשק שלא כדין (שתי עבירות), הובלת נשק, היזק בזדון, ירי בשטח מגורים, מסירת ידיעות כוזבות על מעשה פשע, שיבוש מהלכי משפט, סחיטה באיומים (שתי עבירות), קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, סחיטה בכוח וכליאת שווא. לפי כתב האישום שבעובדותיו הודה המערער היה המערער חבר בחבורה שביצעה את העבירות הנזכרות. בין היתר, ירו המערער ואדם נוסף על בתי עסק ומשרדים באשדוד על מנת להפחיד בעלי עסקים ולהטיל עליהם אימה; כמו כן מסר המערער ידיעה כוזבת למשטרה כדי להכשיל חקירה; עוד השתתף בסחיטה של אדם שנאלץ למסור כ- 100,000 ש"ח לחבורה ובמועד מאוחר יותר השתתף בחטיפה של אותו אדם במטרה לסחוט אותו ולאלץ אותו להעביר לחבורה את הבעלות ברכבו בשווי של 80,000 ש"ח. מעשים אלה נעשו תוך איומים כלפי הקורבן ואף הכאתו. על כל אלה גזר בית המשפט המחוזי על המערער מאסר לתקופה של 7 שנים ומאסר על תנאי. כמו כן הפעיל עונש מאסר מותנה של ארבעה חודשים שהוטל עליו בעבר, חופף למאסר שגזר עליו. המערער מערער על חומרת עונשו.

2.טענתו העיקרית של בא כוח המערער היא שהעונש שנגזר על המערער אינו הולם את עקרון אחידות הענישה. בפרשה הנדונה היו מעורבים ארבעה אנשים: על אחד מהם, שהיה ראש החבורה, נגזר מאסר לריצוי בפועל של 11 שנים ומחצה וכן הופעל מאסר מותנה של שנה ומחצה באופן ששנה מתוך תקופת המאסר המופעל מצטברת ותקופה של ששה חודשים חופפת; על נאשם אחר נגזר מאסר לריצוי בפועל של 9 שנים; על נאשם רביעי נגזר מאסר לתקופה של 4 שנים ומחצה. לדעת בא כוח המערער ראוי היה לגזור על המערער - שחלקו בפרשה היה, לדעתו, קטן יותר מחלקו של הנאשם האחרון - עונש דומה.

אין אנו רואים עם בא כוח המערער עין בעין. העונש שנגזר על הנאשם הרביעי שבחבורה, נגזר עליו אחרי שנגזר עונשו של המערער ולא לפניו ואין להקל עתה בעונשו מטעם זה. התביעה אף ביקשה להטיל על הנאשם האחרון עונש של 7 שנות מאסר, כמו שנגזר על המערער; בקשתה לא נענתה וגם הערעור שהגישה לא התקבל בשל תקלה בהגשתו. גם לעצם הענין מוצדקת ההחמרה בעונשו של המערער לעומת עונשו של הנאשם הרביעי, הן בשל חומרת מעשיו והן מן הטעם שהשתתף גם במעשי עבירה רבים יותר. עקרון אחידות הענישה אינו יכול, אפוא, לעמוד לו.

3. הערעור נדחה.