פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6686/17 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על גזר דין שהטיל 10 חודשי מאסר בפועל על מי שהורשע במעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 16. נקבע כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין שיקולי הענישה ומתחם הענישה של 30 חודשים לפחות. לא נמצאה תשתית לחריגה מהמתחם מטעמי שיקום, ולכן לא היה מקום להתערב ברמת הענישה.

העובדות

המערער הורשע במעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 16 שלא בהסכמתה. המערער שלל נזקקות טיפולית, שירות המבחן לא בא בהמלצה, והוא לא התייצב לבדיקה במרכז להערכת מסוכנות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה של לא פחות מ-30 חודשים והטיל 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בערכאת הערעור בגזר הדין שהטיל עונש מאסר בפועל בגין מעשה מגונה בקטינה?
  2. 2.האם קיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום?

הלכות

  1. 1

    לא נמצאה תשתית המצדיקה חריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום

    ״לא מצאנו כי לפנינו תשתית המצדיקה חריגה מהמתחם מטעמי שיקום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשה מגונה
  • קטינה
  • מתחם ענישה
  • עונש מאסר בפועל
  • עבודות שירות
  • שירות המבחן
  • מרכז להערכת מסוכנות
  • שיקום

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6686/17

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' אלרון

כבוד השופט א' שטיין

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר הדין

של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' אזולאי) בת"פ 52863-11-14 מיום 20.7.2017

תאריך הישיבה:

י"ג בכסלו התשע"ט

(21.11.2018)

בשם המערער:

עו"ד מארון אבו נסאר

בשם המשיב:

עו"ד קובי מושקוביץ

פסק-דין

המערער הורשע בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 16 שלא בהסכמתה החופשית.

הואיל והמערער שלל נזקקות טיפולית שירות המבחן לא בא בהמלצה, והמערער אף לא התייצב לבדיקה במרכז להערכת מסוכנות לשם הופנה על ידי בית המשפט.

בגזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על אפיונו של המעשה שאינו ברף חומרה גבוה במיוחד, כמו גם על עוצמת הפגיעה במתלוננת, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בתסקיר נפגעת העבירה. כמו כן נשקלו עברו של המערער שאינו מהעת האחרונה ושיקולי ענישה נוספים.

נקבע מתחם ענישה שתקרתו לא תפחת מ-30 חודשים כמתחייב מסעיף 355 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהיעדר טעמים מיוחדים, נקבע כי עונש המאסר לא יהיה כולו על תנאי.

באיזון בין מכלול השיקולים הועמד עונש המאסר בפועל על 10 חודשים, כמו גם עונש מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת (שלא שולמו עד כה).

בא כוחו המלומד של המערער ביקש כי המערער יישלח פעם נוספת לשירות המבחן ולמרכז להערכת מסוכנות וכי יושת עליו עונש מאסר שניתן לביצוע בעבודות שירות, בהינתן – בין היתר – אופיו של המעשה, הזמן שחלף, והעובדה שלא נעברו על ידיו עבירות נוספות מאז הורשע בדין.

המשיבה מבקשת להשאיר את גזר הדין על כנו.

לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים לא מצאנו עילה להתערבותנו. בית המשפט איזן בין שיקולי הענישה הצריכים לעניין. לא מצאנו כי לפנינו תשתית המצדיקה חריגה מהמתחם מטעמי שיקום, ולא מצאנו כי רמת הענישה מצדיקה התערבות.

הערעור נדחה אפוא.

המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית המאסר צלמון ביום 10.12.2018 עד השעה 12:00. ככל שהמערער ישלם את הקנס והפיצוי עד ליום 20.12.2018 יוארך המועד לתשלום באופן שלא יוספו לסכום קנסות, פיגורים והפרשי הצמדה וריבית.

ניתן

ביום, י"ג בכסלו התשע"ט (21.11.2018).

תוקן

היום, י"ד בכסלו התשע"ט (22.11.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא נמצאה תשתית המצדיקה חריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום