ע"פ 6687/01 יובל טמיר נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ועונשו נגזר לעונש מאסר בפועל בן שנתיים ושלושה חודשים, ולמאסר על-תנאי בן שנתיים. כן הוטל על המערער לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח.

הערעור הוא על גזר-הדין.

עם פתיחת הדיון הודיעונו באי-כוח בעלי-הדין כי הגיעו לכלל הסכם ביניהם, ולפיו יופחתו שלושה חודשים מעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, ותחתיהם יינתן צו מבחן למשך שנה החל ביום שיחרורו ממאסר. הסכם זה טרד את מנוחתנו. המעשה בו הורשע המערער מעשה חמור הוא עד למאוד. בסיכסוך שנתגלע בין המערער לבין המתלונן שלף המערער סכין מטבח אשר הכין מבעוד מועד, ונעצהּ בחזהו של המתלונן. הסכין חדרה אל החזה והוסיפה וחדרה אל החדר הימני של לב המתלונן בעומק של עשרה ס"מ. אך כפסע היה בין המתלונן לבין מר-המוות. אכן, חייו של המתלונן ניצלו רק לאחר ניתוח קשה ומסובך, אך האירוע הטראומטי השאיר את רישומו עמוק בנפשו.

בשים-לב לחומרת המעשה, חסד - חסד גדול - עשה בית-משפט קמא עם המערער משדן אותו אך ל27- חודשי מאסר בפועל ולא לשנים ארוכות. ואולם משאין מונח לפנינו ערעור המדינה על קולת העונש, העונש שהטיל בית-משפט קמא הוא תחנת המוצא לשיקולינו.

במהלך הדברים הרגיל, לא היה עולה בדעתנו להקל בעונשו של המערער, אך בקוראנו את תסקירי שירות המבחן ידענו כי העמדתו של המערער במיבחן תועלתה מרובה תהיה מההקלה המעטה בעונש שבאי-כוח בעלי-הדין הסכימו עליה. נראה לנו איפוא לראוי כי נאשר את ההסכמה שהושגה בין בעלי-הדין.

אנו מחליטים איפוא לקבל את ערעור המערער במובן זה שתחת עונש המאסר בפועל שגזר עליו בית-משפט קמא יושת עליו עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים (מיום מעצרו), ולעונש המאסר על-תנאי והפיצוי כפי שקבע בית-משפט קמא, ייווסף צו ולפיו יעמוד המערער במבחן שנה מיום צאתו מבית האסורים.

היום, ה בטבת תשס"ב (20.12.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

_________________

העתק מתאים למקור

01066870. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il