ע"פ 67/00 שמעון ראש נ. מדינת ישראל

השופט י' אנגלרד:

ערעור זה מכוון נגד חומרת העונש שהושת על המערער. המערער הורשע במסגרת עסקת טיעון - יחד עם שני אחיו - בחטיפה לשם סחיטה בצוותא עם אחרים ובעבירה של סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע. המערער הורשע בנוסף לכך גם בעבירות של תקיפה, הפרת הוראה חוקית, נטילת נכס לשם סחיטה ואיומים.

הרקע לעבירות האלה הוא חוב שהמתלונן חייב היה למערער והלה השתמש, בעזרת אחיו, באמצעי סחיטה וחטיפה, איומים, הכאה וכליאה במטרה לגבות מן המתלונן את החוב.

במסגרת עסקת הטיעון הוסכם כי לגבי המערער התביעה תבקש עונש מאסר לתקופה של שלוש שנים, בתוספת מאסר מותנה, כאשר עונש זה יוטל במצטבר למאסר שאותו מרצה המערער על עבירה קודמת; ואילו הסנגור יבקש כי רק 18 חודשים יוטלו במצטבר והיתרה בחופף למאסר בתיק הקודם. יצוין, כי בעת הדיון ביקשה התביעה כי על המערער יופעל מאסר על תנאי בן ששה חודשים, בחופף למאסר בתיק זה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, באמצו את בקשת בא-כוח התביעה, גזר על המערער חמש שנות מאסר, מהן שלוש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים. כן הפעיל בית המשפט מאסר על תנאי של ששה חודשים, כאשר מאסר זה יישא בחופף למאסר בתיק נשוא ערעור זה. בית המשפט החליט כי שלוש שנות המאסר בפועל שהושתו על המערער בתיק נשוא ערעור זה יצטברו במלואם למאסר של שלוש וחצי שנים, שהושת עליו בתיק אחר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. כתוצאה מכך, שנות המאסר שעל המערער לרצות בפועל הן שש וחצי שנים.

באשר לאחיו של המערער, בית המשפט המחוזי גזר עליהם ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ששה חודשים על תנאי וכן קנס בסך 20,000 ש"ח על כל אחד מהם.

במרכז הערעור שלפנינו עומדת הטענה כי בית המשפט החמיר מדי עם המערער, במיוחד בהשוואה לעונשים הקלים שהוטלו על אחיו. כן ציין בא-כוח המערער כי בית המשפט בחר להטיל את העונש המירבי האפשרי במסגרת עסקת הטיעון, בה הוסכם כי העונש ינוע בין 18 חודשים לבין שלוש שנים. כן הצביע בא-כוח המערער על העובדה כי המתלונן, קורבן העבירות, אינו איש תמים אלא הורשע בגין מעשי רמאות, זיוף והתחזות ונדון לעשר שנות מאסר בפועל. עובדה זו מצביעה, לדבריו, על הרקע המיוחד לביצוע העבירות מצד המערער. בא-כוח המערער עמד גם על נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, ועל העובדה כי הוא מצוי זה מספר חודשים בעיצומו של תהליך גמילה כשהוא נקי מסמים.

לאחר ששמענו את טיעוניו של בא-כוח המערער, לא השתכנעו כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא. העבירות בהן הורשע המערער הן חמורות ביותר, והן בוצעו שעה שצריך היה להימצא ב"מעצר בית" מלא, בשל אישומים בתיק אחר. יצוין, כי בגזרו את דין המערער בית המשפט קמא שקל את כל הטענות, אותן העלה בפנינו בא-כוח המערער. ראשית, באשר לעונשים שהוטלו על אחיי המערער, קבע בית המשפט קמא כי יש להחמיר עם המערער כי הוא היה היוזם והמוביל וכי שני אחיו הצעירים ממנו נגררו על ידו לביצוע העבירות. שנית, בית המשפט קמא נתן את דעתו על כך שגם המתלונן הוא עבריין, עליו נגזרו עשר שנות מאסר.

אי לכך, הערעור נדחה.