ע"פ 6706/98 ישראל צדיקוב נ. מדינת ישראל

המערער הורשע - על פי הודאתו - בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.פ. 99/98), בעבירות של נסיון לשוד בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפת שוטר; ונדון בשל כך לשש שנים מאסר, שמתוכן ארבע וחצי שנים לריצוי בפועל ושנה וחצי על תנאי.

הערעור מכוון כנגד מידת העונש.

בבסיס ההרשעה עומדים שני אירועים, שאלה, בתמצית, עיקריהם. במסגרת הארוע הראשון, נכנס המערער יחד עם אלמונית לחנות תכשיטים; ובאיומים אילץ את בעל החנות למסור לידיו כ110- טבעות ששויין כ20,000- ש"ח ונעלם עם חברתו. מספר ימים לאחר מכן, נכנס המערער עם שותפתו לחנות תכשיטים נוספת ודרש מן הבעלים, באיומי סכין, למסור לו תכשיטים. בעל החנות ואחיו שהיה במקום, נאבקו במערער והצליחו להתגבר עליו. במהלך המאבק נפצע האח מן הסכין בצווארו. שותפתו של המערער נמלטה וזהותה לא נתגלתה.

לאחר שהודה בעבירות שיוחסו בכתב האישום, ביקש המערער לצרף להודאה תיק נוסף, בו יוחסו לו עבירות של תקיפת שוטר ואיומים על שוטר.

בעברו של המערער עבירות התפרצות וגניבה; ונראה כי התמכרותו לסמים עומדת בבסיס התדרדרותו לביצוע עבירות השוד והנסיון לשוד נושא ההרשעה בתיק הנוכחי. לשירות המבחן אין המלצה טיפולית; אך יחד עם זאת, מבקש שירות המבחן, שלא לגזור על המערער תקופת מאסר ממושכת, בשל ההשלכות הקשות שעשויות להיות לכך על דרכו של המערער בעתיד.

בית המשפט המחוזי היה ער לאמור לעיל; אך סבר כי העונש שגזר הינו עונש מתון, בהתחשב בחומרה המיוחדת המאפיינת מעשי שוד על ידי מתמכרים לסמים. אכן, העונש שנגזר על המערער אינו קל. ברם, לא נוכל לומר שיש בו משום החמרת יתר, המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.

הערעור נדחה.