ע"פ 6712/06 מדינת ישראל נ. טארק הייב

השופט א' גרוניס:

1.המשיב בע"פ 6712/06, הוא המערער בע"פ 7269/06 (להלן-המשיב) הודה בעובדות שבכתב אישום מתוקן שהוגש נגדו. בעקבות זאת הורשע המשיב בעבירות של הריגה, מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגה במצב המסכן עוברי דרך ומונע שליטה ברכב, סטייה מנתיב נסיעה והפקרה לאחר פגיעה. בעקבות ההרשעה גזר בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת נ' מוניץ) על המשיב 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 10 שנים וכן קנס בסך 8,000 ש"ח. המדינה מערערת על קולת העונש בעוד שהמשיב מבקש בערעורו שלו להקל בעונשו.

2.אלה בתמצית העובדות בהן הודה המשיב: המשיב נהג ברכב משא בכביש שליד ימת כינרת. עימו ברכב היו שישה נוסעים. מצבו של המשיב עת שנהג ברכב היה בו כדי לסכן עוברי דרך ומנע ממנו שליטה ברכב. על אותו כביש בו נהג המשיב צעדו קבוצות של צעירים בדרכם למקומות בילוי בסביבה. המשיב הבחין בהולכי הרגל אך לא התאים את נהיגתו לתנאים ששררו במקום, הוא איבד את השליטה ברכב ופגע בנערה שצעדה בשולי הכביש. הנערה נפטרה שעות מספר לאחר מכן. המשיב לא עצר במקום הפגיעה אלא המשיך בנסיעתו. התברר כי הוא עצר לאחר כמה מאות מטרים. יצוין, כי המקרה התרחש בשעת לילה, במזג אויר נאה ושעה שהראות הייתה טובה.

3.נראה לנו כי יש לדחות את ערעורו של המשיב בעוד שיש לקבל את ערעורה של המדינה. די בתיאור התמציתי של העובדות על מנת שנאמר כי מדובר באירוע קשה שהביא לקיפוח חיי אדם, במקרה זה חייה של נערה צעירה, והכל באשמתו של המשיב. העבירה הקשה מבין העבירות בהן הורשע המערער הינה עבירה של הריגה. אין מדובר בגרם מוות ברשלנות בלבד. די בנתון האמור, עבירת הריגה הכרוכה בנהיגה ברכב, כדי שתנבע המסקנה שהעונש שהושת אינו חמור דיו. כאשר מצרפים לכך את עבירת ההפקרה מתחייב בהכרח שהעונש מצריך החמרה. איננו מתעלמים מקיומן של נסיבות משפחתיות קשות בעניינו של המשיב. שניים מאחיו סובלים מניוון שרירים, אימו חולה בסוכרת ואביו אינו עובד, לאחר שנפגע בתאונה. מן הצד האחר, לא ניתן להתעלם מכך שהמשיב הינו בעל עבר פלילי, אף שאין מדובר בעבר מכביד.

4.חזרנו ואמרנו כי המלחמה בתאונות הדרכים חייבת למצוא ביטוי בעונשים המוטלים על ידי בתי המשפט. על כן, יש ליתן משקל יחסי נמוך לנסיבות האישיות, אף אם הן קשות. במקרה שבפנינו מדובר בשילוב חמור במיוחד של עבירת הריגה ועבירת הפקרה. הגם שאין מדובר בהפקרה מן הסוג בו הנהג הפוגע נמלט כליל ממקום האירוע, עדיין מדובר בהפקרה. על יסוד כל אלה נראה לנו להחמיר בעונש במובן זה שתקופת המאסר לריצוי בפועל תועמד על 24 חודשים תחת 14 חודשים. כדרכנו, איננו

ממצים את הדין עת שאנו מקבלים את ערעור המדינה על קולת העונש. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.