פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6734/00 ענאן אלנבי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · נשיאת נשק ואחזקת נשק שלא כדין, ערעור על הכרעת דין וגזר דיןערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בנשיאת נשק ובאחזקת נשק שלא כדין וערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בית המשפט העליון דחה את הטענה לעניין האמון שניתן בעדי התביעה, שכן הממצאים מעוגנים בתשתית העובדתית. נקבע כי העונש, לנוכח כמות הנשק הניכרת, אינו חמור באופן המצדיק התערבות, ולכן הערעור נדחה על שני חלקיו.

העובדות

המערער הורשע בנשיאת נשק שלא כדין ובאחזקת נשק שלא כדין. הוא הביא לבית קרובו תשעה רימוני רסס, תשעה נפצים לרימון, שלוש מחסניות לאקדח, תשעה-עשר כדורי רובה וחמישים כדורי אקדח. הוטלו עליו שלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, והופעל מאסר על תנאי בן 12 חודשים באופן שמחציתו מצטברת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהרשעה שהתבססה על האמון שניתן בעדי התביעה?
  2. 2.האם יש להתערב בעונש של שלוש שנות מאסר בפועל בגין נשיאה ואחזקה של נשק שלא כדין?

הלכות

  1. 1

    אמון שניתן בעדי התביעה על ידי הערכאה הראשונה, כאשר ממצאיה מעוגנים בתשתית העובדתית, אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

    ״הערכאה הראשונה ניתחה בהרחבה את התשתית העובדתית וממצאיה מעוגנים בהם כדין.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות, בין היתר לנוכח כמות הנשק הניכרת, חומרת העבירה, ההימנעות מחריגה ממדיניות הענישה ושמירה על אחידות הענישה.

    ״העבירה היא חמורה, והעונש אינו חורג ממדיניות הענישה. הוא גם אינו מפר את הגישה באשר לאחידות הענישה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נשיאת נשק שלא כדין
  • אחזקת נשק שלא כדין
  • רימוני רסס
  • מחסניות לאקדח
  • מאסר בפועל
  • מדיניות הענישה
  • אחידות הענישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6734/00

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט א' מצא

כבוד

השופט י' טירקל

המערער

:

ענאן

אלנבי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בירושלים

בת.פ. 1081/00 מיום 7.8.2000,

שניתן

על ידי כבוד השופטת ארד

תאריך הישיבה:

כ"ז

באייר התשס"א

(

20.05.2001

)

בשם

המערער

:

עו"ד ג'ואד בולוס

בשם

המשיבה: עו"ד אתי כהנא

פסק-דין

המערער הורשע בנשיאת נשק שלא כדין ואחזקת נשק שלא כדין. הוטלו עליו שלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. כן הופעל עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, באופן שמחציתו מצטברת לעונש המאסר בפועל שהוטל בתיק זה. הערעור שלפנינו הוא על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד.

דין הערעור על שני חלקיו להידחות. הרשעת המערער מתבססת על האמון שניתן בעדי התביעה. בא כוח המערער טוען כי לאמון זה אין צידוק. אין בידינו לקבל טיעון זה. הערכאה הראשונה ניתחה בהרחבה את התשתית העובדתית וממצאיה מעוגנים בהם כדין.

העונש שהוטל על המערער אינו חמור באופן המצדיק את התערבותנו. המערער הביא לבית קרובו תשעה רימוני רסס, תשעה נפצים לרימון, שלוש מחסניות לאקדח, תשעה-עשר כדורי רובה וחמישים כדורי אקדח. זוהי כמות ניכרת של נשק. העבירה היא חמורה, והעונש אינו חורג ממדיניות הענישה. הוא גם אינו מפר את הגישה באשר לאחידות הענישה.

הערעור על שני חלקיו נדחה.

ניתן היום, כ"ד באייר התשס"א (17.05.2001), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אמון שניתן בעדי התביעה על ידי הערכאה הראשונה, כאשר ממצאיה מעוגנים בתשתית העובדתית, אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.
  2. 2העונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות, בין היתר לנוכח כמות הנשק הניכרת, חומרת העבירה, ההימנעות מחריגה ממדיניות הענישה ושמירה על אחידות הענישה.