ע"פ 676/05 זאב טננבאום נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.המבקש נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"פ 40382/02) ביום ט"ז בתמוז תשס"ג (16.7.03) בעבירות של קשירת קשר להתפרצות וגניבה, לעונש מאסר בפועל (20 חודש) ומאסר על תנאי, וכן לקנס של 2,500 ש"ח "או 3 חודשי מאסר תמורתו"; בית המשפט קמא קבע, כי הקנס ישולם בתוך 60 ימים. הופעל גם מאסר על תנאי מן העבר. המבקש לא שילם את הקנס במועד, ולכן הוטל עליו לרצות תמורתו את שלושת חודשי המאסר, אך ביום 30.12.04 שילם אותו לרבות ריבית ותוספת פיגורים (סך כולל של 4,000 ש"ח). בשל אי התשלום בשעתו תלויה ועומדת פקודת מאסר נגד המבקש, העומד להשתחרר מכלאו, ונמסר למערער מטעם הרשויות, כדברי בא כוחו, כי כדי שלא ייאסר יש צורך בהגשת ערעור לבית משפט זה. יתכן שהדרך הנכונה לכאורה היתה בקשה מוסכמת מבית המשפט המחוזי בתל אביב לתיקון פסק הדין על דרך הארכת מועד (כגון בקשה לפי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984). מכל מקום, המבקש עותר לפנינו להארכת מועד להגשת ערעור ולמחיקת המלים "או 3 חודשי מאסר תמורתו", כדי שלא ירצה מאסר לאחר שהקנס שולם. בא כוח המבקש מצהיר, כי שולחו לא יטען לגבי ימי מאסר עודפים בשל האיחור בתשלום הקנס, וזאת עד להחלטתנו.

ב.בא כוח המדינה הודיע על הסכמה להארכת מועד להגשת הערעור, וכן - כיוון שניתן למבקש שובר לתשלום קנס מאוחר על ידי מזכירות בית המשפט - ניתנה הסכמתו למבוקש בערעור גופו, בכפוף להודעת המבקש באשר לימי המאסר העודפים כאמור.

ג.בנסיבות, נוכח ההסכמה בין הצדדים, וכדי שלא לסרבל את ההליך, אנו מחליטים להאריך את המועד להגשת הערעור, וכן לקבל את הערעור, באופן שהמועד לתשלום הקנס שנקבע בת"פ 40382/02 יוארך עד ליום התשלום בפועל, 30.12.04. ככל שהוצאה פקודת מאסר בהקשר זה כלפי המבקש, הריהי בטלה.

ד.בזאת אין כדי להביע דעה בשאלה אם היה מקום למתן שוברי תשלום על ידי מזכירות בית המשפט לאחר שהקנס לא שולם במועדו, בלא החלטה שיפוטית המתירה זאת. עותק פסק דין זה יועבר אל מנהל בתי המשפט לשם בירור כנחוץ.

ניתנה י' בשבט תשס"ה (20.1.2005).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________

/ עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

05006760_T01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il