בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
676/15
ע"פ
1390/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ע' ברון
המערער:
מדינת ישראל
נ
ג
ד
המשיב:
עמאד מנאע
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
חיפה מיום 18.12.2014 בת"פ
027643-04-14
תאריך הישיבה:
י"א באדר התשע"ה
(2.3.2015)
בשם המערערת
בע"פ 676/15 והמשיבה
בע"פ 1390/15:
עו"ד ארז בן ארויה
בשם המשיב בע"פ 676/15
והמערער בע"פ 1390/15:
עו"ד נג'מה הייב
בשם שירות המבחן למבוגרים:
עו"ס ברכה וייס
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א.
ערעור המדינה על רכיב המאסר בעונש שהושת על המשיב והוא שישה חודשי מאסר בעבודות שירות; וערעור המשיב על פסילת רישיון הנהיגה במסגרת העונש ל-24 חודש. המשיב הודה בכתב אישום מתוקן בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ונהיגה בקלות ראש. בעקבות סכסוך ועימות מילולי על רקע מחלוקת בנושא אירוסין (המתלונן ביקש להתארס עם אחות המשיב), הביא המשיב מוט ברזל, שבר את חלון חנותו של המתלונן ותקף אותו באופן שבו נשברה ידו ונחבל חבלות נוספות, דבר שהצריך ניתוח ואשפוז מספר ימים. כן נגרם נזק לרכוש. בעזבו פגע המבקש בנהיגתו בהולך רגל שנחבל בגבו וברגלו.
ב.
בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה שבין שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות ל-30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט נדרש לקולה להיותו של המשיב בן 21 בשנת מעשה, לתסקיר חיובי של שירות המבחן ולנטילת אחריות על ידי הודיה מוקדמת, ועל כן השית 6 חודשי עבודות שירות; פסילת נהיגה ל-24 חודש כאמור; ופיצוי למתלונן ולנפגע הולך הרגל.
ג.
המדינה טוענת בערעורה ובפנינו כי המעשים מצדיקים עונש חמור יותר, בשל רצף מעשי אלימות ובשל הקלות שבה ננקטים מעשים כאלה בנסיבות של מה בכך. שירות המבחן אינו תומך בערעור המדינה, שכן לטעמו המדובר באירוע חריג והמשיב מעוניין בהליך טיפולי, והוצע כי יוסף צו מבחן של 18 חודש. באת כוח המשיב טענה בדיון כל הניתן, והטעימה את חריגות האירוע בחיי המשיב, ואת הגלישה מתוך אירוע ספונטני למה שלא צריך היה להיעשות - אך המשיב נוטל אחריות ולא חזר לסורו. גם המשיב הביע בפנינו חרטה. נזכיר כי המשיב עירער, כאמור על פסילת הנהיגה בנימוק כי היא ארוכה מדי.
ד.
אין אנו רואים מנוס ממתן ביטוי לחומרת המעשים; פעם אחר פעם מציינים אנו כי יש צורך להיאבק באלימות בריונית, יהא רקעה אשר יהא, לא כל שכן כאשר תוצאותיה אינן קלות, כפי שאירע כאן. כגון דא מצדיק מאסר מאחורי סורג ובריח, גם אם במקרה דנא לא לתקופה ארוכה. אכן, ערים אנו לשיקולים לקולה ולנטילת האחריות, ואין דרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין, ולכן נציב את הענישה במדרג הנמוך של המתחם הנקבע, אך במאסר בפועל. המשיב ירצה 6 חודשים במאסר מאחורי סורג ובריח (בניכוי 10 ימי מעצר). שאר חלקי גזר הדין בעינם. הוא יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.4.2015 עד שעה 12:00 בימ"ר קישון. במהלך התקופה יפנה המשיב למיון מוקדם, ושירות בתי הסוהר יתן דעתו לצורך שיבוצו בחברה מתאימה. תנאי שחרור קיימים בעינם עד להתייצבות.
ה.
ערעור המשיב על הפסילה הוגש אך לא נטען; אף שהסניגור שהגיש ערעור זה היה מודע למועד לא התייצב. כך או אחרת, לא ראינו להיעתר לו.
ו.
אנו מקוים כי המשיב אכן למד את לקחו ולא ישוב לסורו. הערעור מתקבל איפוא לפי האמור.
ניתן היום, י"א באדר התשע"ה (2.3.2015).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת