ע"פ 6761/07 דיראר גאבר נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) שדחה בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט ח' פדר).

2.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לאחר שנתפס מחזיק 1019 כדורי סם מסוג אמפטמין. בית משפט השלום בכפר סבא גזר עליו עונש של 26 חודשי מאסר מהם ירצה 14 חודשים בפועל, ו-12 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע. כן גזר עליו 6 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת סמים מסוג עוון. בשל מימד הכלכלי הורה בית המשפט גם על תשלום קנס בסך 5,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו, אם הקנס לא ישולם.

בית המשפט ציין כי "עבירות הסם הינן מן החמורות והמסלידות בספר החוקים במיוחד כאשר עסקינן בכמות כה גדולה של סמים מסוכנים", בהדגישו כי בעבירה כזו יש משום פוטנציאל של החטאת הרבים. יצויין, כי תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית משפט השלום היה חיובי וציין את היות המערער נקי מסמים. הומלץ בתסקיר להפנות המערער לפיקוח שירות המבחן. בית המשפט הבהיר שלא התעלם מהתסקיר, אולם בעבירה כה חמורה ומכוערת כגון זו בה עסקינן האינטרס הציבורי תובע את שלו להגנת החברה מפניה.

המערער הגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי ובצמוד לו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד לדיון בערעור. מאחר והמערער הורשע על פי הודאתו הופנה הערעור רק לעניין העונש שהושת עליו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש תוך שקבע כי סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים וכי העונש שהוטל סביר ביחס לחומרת העבירה.

3.

בפני טען בא כוח המערער כי מאז ביצוע העבירה המערער הוא היה משוחרר ובית המשפט קמא דחה את ביצוע העונש עד ליום 27.8.07. הוא עמד על כך שהמערער הודה בהזדמנות הראשונה, אין לו עבר פלילי והתסקיר לגביו חיובי. קיים לטעמו סיכוי לערעור ויש חשש ממשי שעד שיוכרע הערעור ירצה המערער חלק משמעותי מתקופת המאסר, שכן קיים סיכוי סביר שיופחת שליש מתקופת מאסרו.

ב"כ המשיבה הטעימה כי לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט. לדבריה, ככלל אדם שנגזר דינו צריך לרצות עונשו מיד אלא אם כן קיימת עילת עיכוב, אך בעניין דנן לא קמה כל עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. היא ציינה כי אמנם עברו של המערער נקי לחלוטין, ועם זאת לגבי עבירה של החזקת סם בכמות כה גדולה בה הודה המערער והורשע, רף הענישה גבוה יותר מהעונש שהושת עליו שהינו עונש סביר ולכן אין וודאות שבית המשפט יתערב בו.

4.

המערער הורשע על פי הודאתו. משהורשע אין עומדת לו יותר חזקת החפות. משנגזר דינו של אדם הכלל הוא שעונשו יבוצע מיד. החריג לכלל הוא עיכוב ביצוע העונש. ביצוע מיידי של עונש המאסר נשען על אינטרסים ציבוריים, וביניהם אכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי (בש"פ 166/87 מדינת ישראל נ' עזרן , פ"ד מא(2) 808 (1987)).

אמות המידה הנוגעות לעיכוב ביצוע עונש המאסר נקבעו בע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 265. אני סבורה כי בהתאם לאמות מידה אלה, דין הבקשה להידחות. החזקת סמים בכמויות גדולות אין משמעותה אלא סיכון הציבור שאליו מיועד הסם, ובמיוחד בני נוער. העונש שהושת אינו חמור ואינו ברף הגבוה של הענישה. העדר עבר פלילי, כמו גם תסקיר חיובי, אינם מבטיחים התערבות בית המשפט שלערעור בעונש.

מבלי לקבוע דבר לגופם של דברים, דומה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים ובוודאי לא במידה המצדיקה עיכוב ביצוע. עם זאת יהיה מקום לפנות לנשיאת בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, שם כפי שנמסר אמור הערעור להישמע, ולבקש להורות על קביעת הדיון בתיק בהקדם האפשרי.

בכפוף לאמור, הערעור נדחה.

המערער ביקש לחלופין שאם תדחה בקשתו, תידחה התייצבותו עד לאחר חודש הרמאדן, וב"כ המדינה השאירה העניין לשיקול דעת בית המשפט. אני נעתרת לבקשתו של המערער בעניין זה. על המערער להתייצב לריצוי עונשו ביום 17.10.07 בשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב.