ע"פ 6777/10פלוני נ. מדינת ישראל

העניין שבפני מעורר קושי באשר לקיומה של עילת פסלות. מצד אחד מדובר בשופטת מקצועית ומנוסה אשר הביעה בהחלטתה בבקשת הפסלות שנדחתה על ידה קביעה כי "אין כל מניעה כי אדון בתיק באובייקטיביות ובמקצועיות כבשאר התיקים הקבועים בפני". מצד אחר השופטת אשר גזרה את דינו של המערער בתיק קודם ולאחר מכן אף נתנה צו פיקוח כנגדו לפי חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, זמן קצר לפני שהובא בפניה האישום הנוכחי המייחס למערער עבירות מין בקטינים, התבטאה באופן נחרץ בעת הוצאת צו הפיקוח בציינה בהחלטתה את הדברים הבאים: "ברור לעין כי עם שחרורו מהכלא, תוך זמן כלשהו, ישוב לסורו, ימשיך ויפגע בקטינים וחוזר חלילה. מעגל נוראי שיש לקטוע אותו".

בשל דבריה אלה של השופטת ביקש הסנגור המלומד את פסילתה מלדון בתיק הנוכחי בו מיוחסות למערער עבירות דומות.

בהחלטתה לדחות את בקשת הפסילה ציינה השופטת עצמה כי "בשל סמיכות הזמנים שבין הקביעה הלכאורה נחרצת לבין מועד ביצוע המעשים הלכאוריים המיוחסים לו, אכן קיים חשש ממשי למשוא פנים". אף על פי כן ציינה על יסוד העובדה שעמדה זו הובעה על ידה כבר קודם לכן בגזר הדין ורק חזרה עליה בצו הפיקוח כי "למרות נטיית לבי – לא ראוי לעשות כן שכן מדובר בעניין עקרוני".

אכן כבר פסקנו לא פעם שחשיפתו של שופט לעבירות קודמות, התבטאויות חריפות של שופט ואף ניהול משפט קודם כנגד אותו נאשם, אינן מקימות עילת פסלות. זאת ועוד, צו פיקוח ניתן תמיד בשלב שלקראת שחרור ממאסר ויש בו יסוד של הערכת צפי הסיכון ולכן מתבקשת בו הערכת מסוכנות עתידית, ואין לפסול שופט בגין מתן ביטוי להערכה כזו.

עם זאת המקרה הנוכחי הוא חריג באופי ההתבטאות של בית המשפט ובעיקר בהבעה הנחרצת של ניבוי שעם שחרור המערער מהכלא ישוב ויעבור אותן עבירות, אשר גם השופטת מציינת שהיא מבססת משוא פנים.

בנסיבות אלה, גם אם לא קמה בבירור עילת פסלות, מן הראוי כי עניינו של המערער יתברר בפני שופט אחר ויש לכך הצדקה לפחות משום מראית העין.

לפיכך, אני מורה כי נשיא בית משפט השלום בבתי משפט של הדרום יורה על כך שלשמיעת התיק יובא המערער בפני שופט אחר בבית המשפט.