ע"פ 6780/98 טורס ברוך נ. מדינת ישראל

השופט י' זמיר :

המערער הורשע על ידי בית משפט השלום בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 334 ו335-(1) לחוק העונשין. בית משפט השלום ציין כי למערער עבר פלילי מכביד, וכי העבירה בה הורשע, כלומר, דקירה בסכין בבטן ובידיים במהלך סכסוך, היא עבירה חמורה. עם זאת בית המשפט התחשב בכך שהמערער היה אז בתהליך של גמילה מסם. לפיכך גזר על המערער עונש של מאסר בפועל לתקופה של 20 חודש ומאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים. בית המשפט המחוזי החליט בערעור כי העונש שנגזר על המערער מתחשב כראוי גם בעבר הפלילי שלו וגם בתהליך של גמילה מסם, ולכן דחה את הערעור. המשנה לנשיא של בית משפט זה נתן למערער (ביום 23.7.98) רשות להגיש ערעור לעניין חומרת העונש בלבד.

מיום שהוגשה לבית משפט זה בקשת המערער לרשות ערעור קיבל בית המשפט, לבקשתו, מספר תסקירים משירות המבחן למבוגרים, שעיקרם ההתמודדות של המערער עם התמכרותו לסם ולאלכוהול. ניתנו לו הזדמנויות רבות לשקם עצמו. המערער הביע רצון להיגמל מן ההתמכרות ואף עשה מאמצים ברוח זאת אך, למרבה הצער, ללא הצלחה.

ביום 10.1.99 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים המציין שינוי לרעה בהתנהגות ובמצב של המערער. הוא ניתק את התהליך הטיפולי, לא הופיע לבדיקות שתן כנדרש, ולא נענה לנסיונות מצד השירות לחידוש הקשר. אף-על-פי-כן נענה בית המשפט לבקשת המערער לתת לו הזדמנות נוספת. ביום 14.1.99 נתן בית משפט זה החלטה כדלקמן: "המערער ביקש ליתן לו הזדמנות נוספת לחידוש הקשר הטיפולי עם שירות המבחן. באת-כוח שירות המבחן המליצה לפנינו להיענות לבקשה, וגם באת-כוח המדינה סברה כי בנסיבות העניין ניתן להיענות לה. המערער הצהיר בפנינו כי הוא מתחייב לשתף פעולה עם שירות המבחן".

כעת קיבלנו תסקיר נוסף משירות המבחן. התסקיר מציין כי מצבו של המערער ממשיך להתדרדר. הוא ניתק את הקשר עם המרכז לגמילה מאלכוהול, ניתק את הקשר עם שירות המבחן ולא מסר בדיקות שתן כנדרש. המסקנה של התסקיר היא שכיום המערער מהווה סכנה לעצמו והשירות אינו מעלה הצעה טיפולית מחוץ למסגרת בית הסוהר.

היום נתבקשנו על ידי בא-כוח המערער לדחות שוב את המשך הדיון לתקופה קצרה כדי לברר את המצב, בעיקר לאור טענת המערער שהוא נמצא בקשר עם מוסד מסויים ביפו המספק לו תחליפי סם. לאחר ששמענו את עמדתה של נציגת שירות המבחן החלטנו כי אין הצדקה לדחייה נוספת של הדיון.

לגוף העניין, העונש שניתן על ידי בית משפט השלום, ואושר בערעור על ידי בית המשפט המחוזי הוא עונש מתון, הלוקח בחשבון שהמערער נמצא בתהליך של שיקום, וזאת במיוחד בהתחשב בעבר הפלילי של המערער. איננו רואים כל יסוד להתערב בעונש ולפיכך אנו דוחים את הערעור.

אנו ממליצים בפני שירות בתי הסוהר והמערער לברר את האפשרויות לקבל טיפול גמילה מסם במסגרת בית הסוהר.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 15.4.99 עד השעה 10:00 לפנה"צ.

הערבויות לשחרורו יעמדו בעינן עד תחילת מאסרו.