ע"פ 6781/19 עאמר אבו אלהווא נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' אברבנאל ) בת"פ 28551-10-18 מיום 7.10.2019 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

נגד המערער הוגש בחודש אוקטובר 2018 כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה וניסיון לחבלה בכוונה מחמירה. תחילה נעצר המערער עד תום ההליכים בעניינו, אך החל מחודש אפריל 2019 נתון המערער במעצר בית בפיקוח אלקטרוני וזאת בהתאם להחלטתו של השופט א' רון במ"ת 28549-10-18 (להלן: ההחלטה מחודש אפריל 2019 ) . ביום 13.6.2019 הודה המערער בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון והוא הורשע על ידי המותב בעבירות של חבלה חמורה וניסיון לחבלה חמורה. בית המשפט קמא קבע את ההליך לשמיעת טיעונים בעונש ליום 3.10.2019 והורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המערער לקראת דיון זה.

ביום 1.7.2019 פנה המערער בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מחודש אפריל 2019 בבקשה להקל בתנאי חלופת המעצר ולאפשר את יציאתו לעבודה (להלן: הבקשה לעיון חוזר ) . בהתאם לנוהל העבודה בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפיו בקשות המוגשות לאחר הכרעת הדין בהליך העיקרי נדונות בפני המותב הדן בהליך העיקרי, הובאה הבקשה בפני המותב, וזו נדחתה ביום 8.7.2019, לאחר קיום הדיון בה.

2.

ביום 3.10.2019 התקיים הדיון בפני בית המשפט קמא, במהלכו ביקש בא-כוח המערער כי בית המשפט ידחה את המשך הדיון על מנת שיתאפשר למערער להגיש חוות דעת מומחים בעניינו, וזאת נוכח המלצת שירות המבחן כי תיקבע תקופת ניסיון בת ארבעה חודשים במהלכה יוסיף להשתתף בקבוצת עצורי בית וכן ישולב בקבוצה טיפולית בתחום האלימות. בית המשפט קמא קבע, כי הצדדים ישלימו את טיעוניהם לעונש וכי " התייחסות לשאלת הדחייה תינתן בגזר הדין או בהחלטה נפרדת, בהתאם לעניין ". בהמשך לכך, לבקשת בא-כוח המערער נדחה המשך הדיון ליום 6.10.2019. בפתח הדיון הנדחה ביקש בא-כוח המערער את פסילתו של המותב. זאת נוכח היחשפותו לתסקירי המעצר במסגרת הדיון בבקשה לעיון חוזר, נוכח קביעתו בהחלטה בבקשה לעיון חוזר לפיה " סיום המשפט אינו רחוק ", עוד בטרם הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו ונוכח החלטתו שלא לדחות את הדיון למרות המלצת שירות המבחן. המערער טען שהחלטות אלה מעידות כי " דעתו של בית המשפט נעולה בהקשר העונשי ". המשיבה מצידה התנגדה לבקשה וטענה כי אין מתקיימת בנסיבות העניין עילת פסלות כלשהי.

למחרת היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה, בציינו כי ההחלטה בבקשה לעיון חוזר ניתנה על פי כתב האישום המתוקן ועל פי תסקירי שירות המבחן שהוגשו עד לאותו שלב, וכי " כל הקביעות הנזכרות בהחלטה מתייחסות להליכי המעצר ואין בהן הבעת דעה לעניין העונש ". עוד נקבע כי " ציון העובדה כי "סיום ההליך אינו רחוק" רלוונטית להחלטה בבקשה לעיון חוזר. יודגש כי החלטה זו ניתנה למעלה מחודשיים בטרם הוגשה המלצת שירות המבחן לדחות את גזר הדין לצורך העמדתו של הנאשם בתקופת ניסיון ושילובו בקבוצה טיפולית ". בכל הנוגע להחלטת המותב לדחות את הבקשה לדחיית הטיעונים לעונש עד לקבלת תסקיר משלים ומתן אפשרות למערער לקבל חוות דעת מומחים בעניינו נקבע כי " המדובר בהחלטה דיונית שבנסיבות העניין אין בה כדי לבסס עילת פסילה ".

3.

מכאן הערעור דנן, בו חוזר המערער על טענותיו. לשיטתו, חשיפתו של המותב לחומרי חקירה ולתסקירי המעצר במסגרת הדיון בבקשה לעיון חוזר והחלטותיו בעניינו של המערער שניתנו לאחר הכרעת הדין מעידים על כך שדעתו ננעלה וכי יש להורות על פסילתו.

4.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. העובדה כי במסגרת בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית, אשר נדונה בשלב שבין הכרעת הדין המרשיעה ובין הדיון לשמיעת טיעונים לעונש, נחשפו בפני המותב תסקירי המעצר, בודאי שאינה מקימה חשש כזה. זאת ועוד, כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, קביעותיו בהחלטה בבקשה לעיון חוזר, לרבות הקביעה לפיה " סיומו משפטו של הנאשם אינו רחוק ", מתייחסות להליכי המעצר בלבד ואין בהן משום הבעת דעה לעניין העונש. ולבסוף, החלטת המותב שלא לדחות את מועד שמיעת הטיעונים לעונש אף ששירות המבחן המליץ על כך, היא החלטה דיונית במהותה והיא כשלעצמה אינה מקימה כל חשש ממשי למשוא פנים (ע"פ 5001/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (7.8.2019)).

אשר על כן, הערעור נדחה.