ע"פ 679/98 עבדאללה אחמד ביאטרה נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בשתי פרשיות שונות שנדונו באותו יום בבית המשפט בנצרת בפני שני הרכבים שונים של בית המשפט. הערעורים שבפנינו הם על ההרשעות בדין ועל חומרת העונשים בשני התיקים. בערעורים על ההרשעות לא מצאנו מאומה. בע"פ 679/98 נמצא המערער אשם, בין היתר, בהדחת קטינים לשימוש בסמים מסוכנים. אנו סבורים שהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מעוגנת כהלכה בראיות שהיו בפניו וחרף טענותיו של הסניגור עו"ד עון לא מצאנו שיצאה שגגה משפטית מלפני בית המשפט בפרשנות הוראת החיקוק שעל פיה הורשע המערער. בע"פ 724/98, נמצא המערער אשם בסיוע לחבלה בכוונה מחמירה ובנשיאת סכין. הרשעתו התבססה על האימרה שמסר המתלונן בשלב החקירה וחיזוקים שנמצאו לאימרה הזאת. בית המשפט היה ער לכך שסמוך לאחר המקרה ולפני מסירת אימרתו מסר המתלונן גירסה אחרת מזו שמסר באימרתו; ואף-על-פי-כן החליט להעדיף את הגירסה שנמסרה באימרה. לא מצאנו שהשופט שגה בהחלטתו זו. התוצאה היא שהערעורים על ההרשעות נדחים.

כיון שנדון בשני הליכים נפרדים נגזרו על המערער עונשי מאסר בשני התיקים בנפרד תוך חפיפה חלקית בין העונשים והפעלת מאסר על תנאי במצטבר באחד מהם. משאיחדנו את הדיון בשני הפרשיות, נראה לנו כי ראוי שניתן את דעתנו למכלול. שיקול המצדיק התערבות בעונש המצטבר הכולל הוא גילו הצעיר של המערער, שבעת ביצוע העבירות היה כבן שמונה עשרה שנה. הגם שהמדובר בעבירות חמורות נראה לנו שיש להסתפק לגבי המערער בתקופת מאסר כוללת קצרה מזו שנגזרה עליו.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור בע"פ 679/98 ומעמידים את המאסר בפועל על שש שנים תחת שמונה שנים. הוראת בית המשפט בדבר הפעלת המאסר על תנאי במצטבר בעינה, וכן יעמוד בעינו עונש המאסר על תנאי שהושת עליו בתיק זה. אנו דוחים את הערעור בע"פ 724/98, אך מורים כי ריצוי עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער בתיק זה יהיה בחופף לעונש המאסר הממשי שעליו לרצות בתיק ע"פ 679/98.

התוצאה היא שעל המערער לרצות בגין שני התיקים תקופת מאסר ממשי כוללת של שש שנים וחצי, שמנינם כפי שהורה בית המשפט המחוזי בע"פ 679/98.