בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6791/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
גדי טויזר
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע,
מיום 15.6.04, בתיק פ"ח 1001/03, שניתן על ידי כבוד
השופטים: י' א' פלפל, נ' הנדל, ר' כץ
תאריך הישיבה:
כ"ו בחשון תשס"ה
(10.11.2004)
בשם המערער:
עו"ד מאיה ז'ולסון-גלעדי
בשם המשיבה:
עו"ד שאול כהן
פסק – דין
השופט א' א' לוי:
באחד הלילות של חודש נובמבר 2003, פרץ המערער לדירה שכנתו, אישה צעירה, סטודנטית, לאחר שבדרך כלשהי הגיע מפתח דירתה לידיו. המערער חדר לדירה בשעה 04.00 לערך, ונדמה כי אין צורך בדמיון רב כדי להבין את החרדה בה נתקפה המתלוננת שעה שהתעוררה והבחינה במערער הניצב מולה. היא פרצה בצעקות, וניסתה להגיע אל הדלת כדי למלט את נפשה, אולם המערער מנע זאת ממנה והדף אותה, וכתוצאה מכך היא נחבלה בחלקי גופה השונים, ופונתה לחדר מיון לקבלתו של טיפול רפואי.
המערער הודה בעובדות האמורות, והורשע בעבירה של ניסיון לשוד, לפי סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז-1977. בעקבות כך גזר לו בית המשפט 30 חודשי מאסר, שנת מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 15,000 ₪.
בערעור שבפנינו מלין המערער על חומרת העונש, ובאת-כוחו המלומדת, עו"ד מ' ז'ולסון, הפנתה אותנו לאלה: הודאתו של שולחה במשפטו, החרטה שהביע, אורח חייו הנורמטיבי עד לביצוע העבירה, וכן לכך שמדובר במקרה חד פעמי ולא בעבריינות נמשכת. באת-כוח המערער הדגישה גם את המלצתו של שירות המבחן, אשר בתסקיר שהגיש לבית משפט קמא הביע את הדעה כי נכון להסתפק בעונש מאסר קצר, בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שירות. על המלצה זו חזר שרות המבחן גם בתסקיר שהוגש לבית משפט זה.
לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו בעונש. העבירה בה חטא המערער אינה עוד עבירת רכוש בהן אנו נתקלים למרבה הדאבה בתדירות גוברת, באשר היא לוותה הפעם בחדירה גסה ואלימה לביתה-מבצרה של אישה צעירה בעת שישנה לתומה, וגם מבלי להידרש לחוות דעת של מומחים ניתן לקבוע כי אירוע מסוג זה מותיר את רישומו הקשה על הקורבן במשך תקופה ארוכה, לעתים שנים. לא נעלמו מעינינו המלצותיו של שירות המבחן, ואף אנו סבורים כי יש לתת את הדעת גם לשיקומו של המערער. אולם מנגד ניצב עניינם של הקורבן ושל אחרים דוגמתה המחייב את רשויות החוק לעשות הכול כדי להרתיע את הרבים, ובדרך זו לאפשר לבריות לעלות על יצועם מבלי לחשוש שפורץ יחדור לביתם ויתקוף אותם. לפיכך, ואף שהעונש שהושת על המערער אינו קל, לא ראינו מקום לשנות ממנו.
הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום 12.12.2004 עד לשעה 11:00. הערבויות שהופקדו כנגד שחרורו של המערער, תעמודנה בתוקפן עד למועד התייצבותו.
ניתן היום, כ"ו בחשון תשס"ה
(10.11.2004).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ש ו פ ט