פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6804/98 רן בן שמעון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המערערים הורשעו בקשירת קשר לייבוא סמים מסוכנים במסגרת הסדר טיעון וערערו על חומרת העונש. בית המשפט העליון קבע כי העבירות חמורות וכי בית המשפט המחוזי לא חרג מהמוסכם בהסדר, ולכן לא נמצאה עילה להתערבות. הערעור נדחה.

העובדות

המערערים הודו והורשעו בקשירת קשר לייבוא סמים מסוכנים, הרואין במשקל 241.57 גרם וקוקאין במשקל 98.33 גרם. במסגרת הסדר הטיעון ביקשה התביעה חמש שנות מאסר בפועל לכל אחד, והסניגור לא הוגבל בטיעונו. בית המשפט המחוזי גזר על כל אחד שבע שנות מאסר, מתוכן חמש לריצוי בפועל, והפעיל נגד המערער 2 מאסר על תנאי של שמונה חודשים בחופף.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש של חמש שנות מאסר בפועל שנגזר במסגרת הסדר טיעון בעבירת קשירת קשר לייבוא סמים מסוכנים?

הלכות

  1. 1

    לא יתערב בית המשפט בעונש שנגזר כאשר בית המשפט המחוזי לא חרג מהמוסכם בהסדר הטיעון והעבירות חמורות.

    ״בית-המשפט המחוזי לא חרג, כאמור, מן המוסכם בהסדר-הטיעון, ולא מצאנו עילה להתערב בגזר-דינו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קשירת קשר
  • ייבוא סמים מסוכנים
  • הרואין
  • קוקאין
  • הסדר טיעון
  • חומרת העונש
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6804/98

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופט א' ריבלין

המערערים

:

1. רן בן-שמעון

2.

רני בוהדנה

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערעור

על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 14.9.98 בת"פ 91/98,

שניתן

על-ידי כבוד השופט ד"ר ע' מודריק

תאריך הישיבה:

ה' בטבת תש"

ס (14.12.99)

בשם

המערערים

:

עו"ד דוד יפתח

בשם

המשיב

ה:

עו"ד יהושע למברגר

בשם

שירות-המבחן: גב' זהבה מור

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

המערערים הודו והורשעו בקשירת קשר לייבוא סמים מסוכנים - הרואין במשקל 241.57 גרם וקוקאין במשקל 98.33 גרם. במסגרת הסדר-טיעון, ביקשה התביעה לגזור על כל אחד מהמערערים חמש שנות מאסר לריצוי בפועל, בנוסף למאסר על-תנאי. הסניגור לא הוגבל בטיעונו לעונש, וטען לעונש קל יותר.

בית-המשפט המחוזי קיבל את בקשת התביעה וגזר את דינו של כל אחד מהמערערים לשבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל. נגד המערער 2 אף הופעל בחופף עונש מאסר על-תנאי, בן שמונה חודשים.

הערעור מופנה כלפי חומרת העונש. לטענת המערערים, ראוי היה להקל במידת-מה בעונשם, נוכח נסיבותיהם האישיות.

לא נוכל לקבל עמדה זו. העבירות שעברו המערערים הן חמורות, ואלמלא הסדר-הטיעון, וודאי היו השניים צפויים לעונשים חמורים מאלו שנגזרו עליהם. בית-המשפט המחוזי לא חרג, כאמור, מן המוסכם בהסדר-הטיעון, ולא מצאנו עילה להתערב בגזר-דינו.

אשר-על-כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, ה' בטבת תש"ס (14.12.99).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא יתערב בית המשפט בעונש שנגזר כאשר בית המשפט המחוזי לא חרג מהמוסכם בהסדר הטיעון והעבירות חמורות.