ע"פ 6823/16 עאמר יונס נ. מע"מ עכו

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את בקשת המערער לדחיית מועד ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות. המערער מבקש דחייה של כחודשיים.

הנימוק העיקרי שביסוד הערעור הוא מצבו הכלכלי הקשה של המערער, שהוא מפרנס יחיד ומצוי בהליכי פשיטת רגל. יצוין, כי המערער היה נתון במעצר בית עד ליום 7.6.2016, כך שעד למועד זה לא היה יכול לעבוד. המשיב מתנגד לקבלת הערעור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים איני רואה לנכון לקבל את הערעור.

ראשית, יש משקל לכך שהערעור הוגש רק ביום בו היה המערער אמור להתחיל בריצוי העונש, על אף שהחלטת בית המשפט שדחה את הבקשה לעיכוב ריצוי העונש נתנה עוד ביום 23.8.2016 והמערער היה אמור להתייצב ביום 5.9.2016. לפיכך, בהחלטתי מיום 5.9.2016 לא ראיתי לנכון לעכב את תחילת ריצוי העונש והמערער החל בביצוע העבודות. יש לנתון זה משקל, שכן הילוכו האמור של המערער גרם לכך שערעורו נדון רק לאחר שריצוי העונש כבר החל. במצב זה נדרש טעם בעל משקל מיוחד על מנת שריצוי העונש יופסק ויחודש לאחר זמן, במיוחד שאין מדובר בעיכוב ביצוע שמתבקש כשערעור הנאשם על עונשו תלוי ועומד.

בנוסף, עוד ביום 14.4.2016 פסק בית המשפט המחוזי בעניינו של המערער וקבע את מועד תחילת ריצוי העונש ליום 5.9.2016. כאמור, המערער גם שוחרר מתנאים מגבילים ביום 7.6.2016. דהיינו - עמד לרשותו די זמן להיערך לריצוי העונש ונראה שהוא החל לעשות כן רק סמוך מאד למועד בו היה עליו להתייצב לביצוע עבודות השירות. יש בכך שיהוי הפועל לחובת המערער.

יש חשיבות לא מבוטלת לריצוי העונש סמוך ככל האפשר למועד הטלתו. כבר חלף פרק זמן לא מבוטל ואין מקום להמתין עוד, מה גם שלא התרשמתי כי יהיה בדחיה קצרה של כחודשיים כדי להביא לשינוי אמיתי במצבו של המערער.

הערעור נדחה והמערער ימשיך בריצוי עונשו.