פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6829/02 אבו הבירה עואד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות שוד בסניפי בנק הדוארערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בחמישה מעשי שוד וניסיון אחד בסניפי בנק הדואר ונגזרו עליו שש שנים מאסר בפועל ופיצוי של 30,000 ₪. בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב בתקופת המאסר, והמליץ כי המאסר ינוצל לגמילה מסמים. חלק הערעור על הפיצויים לא נדון מאחר שהנפגעת לא צורפה כמשיבה.

העובדות

המערער הורשע על יסוד הודאתו בחמישה מעשי שוד וניסיון שוד אחד בסניפי בנק הדואר. בית המשפט המחוזי גזר עליו שש שנים מאסר בפועל, שמונה-עשר חודשים מאסר על-תנאי, וחיוב בפיצוי של 30,000 ₪. העבירות בוצעו, בין היתר, על רקע התמכרות לסמים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בערכאת הערעור בתקופת המאסר שנגזרה על המערער בעבירות שוד?
  2. 2.האם ניתן לדון בערעור על חיוב הפיצויים כאשר הנפגעת לא צורפה כמשיבה לערעור?

הלכות

  1. 1

    אין עילה להתערבות בתקופת המאסר בנסיבות העניין, והעונש נמצא מאוזן וההולם את כלל נסיבות המקרה

    ״חוששנו כי חרף קשייו האישיים והמשפחתיים אין עילה להתערבותנו בתקופת המאסר שנגזרה על המערער״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ערעור על חיוב בפיצויים אינו נדון כאשר הגוף הנפגע לא צורף כמשיב לערעור

    ״משלא צירף את רשות הדואר כמשיבה לערעור, אין בידינו להיזקק לחלק זה של הערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד
  • מאסר בפועל
  • מאסר על-תנאי
  • פיצויים
  • התמכרות לסמים
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 6829/02

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' א' לוי

המערער:

אבו הבירה עואד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 10.6.02 בת"פ 8119/01

שניתן על-ידי כבוד השופט א' יוסף

תאריך הישיבה:

ב' באדר א' תשס"ג

(4.2.03)

בשם המערער:

עו"ד א' רחמים

בשם המשיבה:

עו"ד ר' מטר

בשם שירות המבחן:

גב' ג' באומץ

פסק-דין

על חמישה מעשי שוד וניסיון אחד לביצוע שוד בסניפי בנק הדואר, בהם הורשע המערער על יסוד הודאתו, גזר עליו בית המשפט המחוזי שש שנים מאסר בפועל ושמונה-עשר חודשים מאסר על-תנאי. כן חויב המערער לפצות את בנק הדואר על נזקי העבירות בסך 30,000 ₪.

בטיעונו להקלת העונש התמקד הסניגור בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של המערער. חוששנו כי חרף קשייו האישיים והמשפחתיים אין עילה להתערבותנו בתקופת המאסר שנגזרה על המערער, המהווה עונש מאוזן ההולם את כלל נסיבות המקרה. מסתבר כי העבירות בוצעו, בין היתר, על רקע התמכרותו של המערער לצריכת סמים מסוכנים. נראה לנו ראוי שתקופת מאסרו של המערער תנוצל לגמילתו המסודרת מן ההתמכרות לסמים, כי בכך טמון עיקר הסיכוי לשיקומו.

הסניגור השיג גם על חיובו של המערער בפיצויים. משלא צירף את רשות הדואר כמשיבה לערעור, אין בידינו להיזקק לחלק זה של הערעור.

ניתן היום, ב' באדר א' תשס"ג

(4.2.03).

ש ו פ

ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין עילה להתערבות בתקופת המאסר בנסיבות העניין, והעונש נמצא מאוזן וההולם את כלל נסיבות המקרה
  2. 2ערעור על חיוב בפיצויים אינו נדון כאשר הגוף הנפגע לא צורף כמשיב לערעור