פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6862/17 נווה ארג'ל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · יסוד נפשי בעבירת פגיעה ברכב וגזר דיןערעור על גזר דין בבית המשפט העליון שהמערער חזר בו ממנו לאחר המלצת בית המשפט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי מכתב האישום לא מאפשר להסיק בהכרח כוונה לפגוע, ולכן ניתן לייחס למערער מחשבה פלילית ברמה נמוכה יותר כמו אדישות ופזיזות. עם זאת, לא מצא כי הדבר משנה את התוצאה הסופית של גזר הדין. לאחר המלצת בית המשפט חזר המערער מהערעור, והוא נדחה.

העובדות

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעקבות פגיעה בנפגע. הפגיעה ארעה תוך יציאה של מכונית ממצב עמידה ותוך נסיעה לאחור. נסיבות המקרה חמורות והסתיימו בתוצאה טרגית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להסיק כוונה לפגוע בנפגע מכתב אישום שהמערער הורשע בו על פי הודאתו, כאשר הפגיעה ארעה תוך יציאה ממצב עמידה ונסיעה לאחור?
  2. 2.האם יש מקום לשנות את התוצאה הסופית של גזר הדין נוכח הקביעה בדבר היסוד הנפשי?

הלכות

  1. 1

    ביסוד הנפשי ניתן לייחס לנאשם מחשבה פלילית ברמה נמוכה יותר כמו אדישות ופזיזות, ולא בהכרח כוונה לפגוע.

    ״לא ניתן להסיק בהכרח כוונה לפגוע בנפגע, כפי שמשתמע מסעיפים 14 ו-17 לפסק הדין של בית משפט קמא״

מילות מפתח

  • כוונה לפגוע
  • אדישות
  • פזיזות
  • יסוד נפשי
  • גזר דין
  • מכתב אישום מתוקן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6862/17

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ג' קרא

המערער:

נווה אברג'יל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק פ 013573-01-15 שניתן ביום 20.07.2017 על ידי

כבוד

השופט א' ביתן

תאריך הישיבה:

י"ח באב התשע"ח

(30.07.2018)

בשם המערער:

עו"ד עינב יתח

בשם המשיבה:

עו"ד ורד חלאוה

בשם שירות המבחן:

גב' ברכה וייס

פסק-דין

1.

לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, מצאנו להעיר כי יש ממש בהיבט מסוים בערעור, ולפיו, מכתב האישום המתוקן בו הורשע המערער על פי הודאתו, לא ניתן להסיק בהכרח כוונה

לפגוע בנפגע, כפי שמשתמע מסעיפים 14 ו-17 לפסק הדין של בית משפט קמא. זאת, בהינתן העובדה שהפגיעה ארעה תוך יציאה של המכונית ממצב עמידה ותוך נסיעה לאחור. משכך, אנו נכונים לקבל טענת המערער, כי ביסוד הנפשי ניתן לייחס לו מחשבה פלילית ברמה נמוכה יותר כמו אדישות ופזיזות.

2.

עם זאת ועל אף זאת, לא מצאנו כי יש בכך כדי לשנות מהתוצאה הסופית של גזר הדין, בהינתן מכלול הנסיבות החמורות של המקרה, מתחילתו ועד סופו הטרגי, כמתואר בכתב האישום המתוקן.

3.

המלצנו אפוא למערער לחזור בו מהערעור, ולראות בכך נטילת אחריות, הבעת חרטה מצידו והכרה בתוצאות הקשות עד-מאוד של התנהגותו.

המערער - אשר שמע את דברי אביו של הנפגע וחזה במו עיניו בנפגע שהובא לאולם בית המשפט - קיבל המלצתנו וחזר בו מהערעור, והוא נדחה בזה.

ניתן היום, י"ח באב התשע"ח

(30.7.2018), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ביסוד הנפשי ניתן לייחס לנאשם מחשבה פלילית ברמה נמוכה יותר כמו אדישות ופזיזות, ולא בהכרח כוונה לפגוע.