החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6864/99 עאמר טאטור נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · שחרור אסיר בשל חולניות מתמדתערעור על גזר דין בלבד בעבירת הריגה ובנהיגה בקלות ראש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהורשע בהריגה ובנהיגה בקלות ראש ונפגע קשות בתאונה, ערער על גזר הדין בלבד. בית המשפט קבע כי המושג אסיר בסעיף 49(ד) לחוק העונשין כולל גם מי שנגזר עליו מאסר שביצועו נדחה, והורה להעביר את המערער לוועדת שחרורים לבחינת שחרור בשל חולניות מתמדת. ההכרעה בערעור נדחתה לעת הזו.

העובדות

המערער הורשע על פי הודאתו בהריגה ובעבירות תעבורה לאחר שעקף רכב בעקומה והתנגש במשאית, וחברו לרכב נהרג. המערער נפגע קשות ונזקק למטפל צמוד במשך 10 שעות ביממה. בית המשפט קמא פסל את רישיון הנהיגה והטיל תשעה חודשי מאסר בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להפנות אדם שנגזר עליו מאסר ודחה ביצוע עונשו לוועדת שחרורים לבחינת שחרור לפי סעיף 49(ד) לחוק העונשין בשל חולניות מתמדת?

הלכות

  1. 1

    המושג אסיר בסעיף 49(ד) לחוק העונשין תופש גם אדם שנגזר עליו מאסר אף שביצוע העונש נדחה, ולכן ועדת שחרורים מוסמכת לדון בעניינו

    ״סבורים אנו כי המושג "אסיר" תופש במערער - הגם שלעת הזו נדחה ביצוע עונש המאסר - ומכאן שוועדת שיחרורים מוסמכת להידרש בעניינו לסמכותה האמורה בסעיף 49(ד) הנ"ל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הריגה
  • נהיגה בקלות ראש
  • עבירות נילוות
  • חולניות מתמדת
  • ועדת שיחרורים
  • נכות נוירולוגית
  • מאסר בפועל
  • קו לבן רצוף

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6864/99

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופט א' ריבלין

המערער

:

עאמר מחמוד טאטור

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

תאריך הישיבה: ז'

בכסלו התש"ס (16.11.99)

בשם

המערער

:

עו"ד סאמי דקה

עו"ד

עבאס עאסי

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

אלון אינפלד

ערעור

על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי

בנצרת

מיום 23.9.99 בת"פ 505/98 שניתן

על-ידי

כבוד השופטת נ' מוניץ

החלטה

השופט מ' חשין:

המערער הורשע, על-פי הודאתו, בעבירת הריגה, עבירה כהגדרתה בסעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז1977-, בנהיגה בקלות-ראש ובעבירות נילוות על-פי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה.

המערער נהג ברכב, ובהיותו בעקומת-כביש המגבילה את שדה הראייה, עקף רכב אשר נסע לפניו תוך שהוא עובר אל צידו השמאלי של קו לבן רצוף. אל מולו באה משאית וההתנגשות בין שני כלי הרכב היתה בלתי-נמנעת. כתוצאה מן התאונה נהרג אחיו, אשר ישב בסמוך לו, ואילו הוא עצמו נפגע באורח קשה.

בית-משפט קמא פסל את המערער מהחזיק רשיון נהיגה לצמיתות, והוסיף ודן אותו לתשעה חודשי מאסר בפועל ולשתי שנים מאסר על-תנאי.

הערעור הוא על גזר-הדין בלבד.

אין חולק כי העונש שנגזר על המערער אינו חמור במיוחד; נהפוך הוא: העונש קל הוא ביותר. יחד-עם-זאת, קשה להתעלם מן הנכות הקשה שהמערער נושא בה מאז התאונה - נכות פיזית ונכות נוירולוגית - כדי כך שהוא נדרש למטפל הצמוד אליו לעת הזו במשך 10 שעות ביממה. הכל יסכימו כי מאסרו של אדם בנסיבות מעין-אלו אינו דבר רגיל. כך, למשל, עשויה להתעורר שאלה כיצד יטופל המערער - ומי יטפל בו - לעת שהותו בבית-הסוהר.

שקלנו את הערעור והחלטנו שלא להכריע בו לעת-הזו.

סעיף 49(ד) לחוק העונשין מסמיך את שר המשטרה, על-פי המלצת ועדת השיחרורים, "לצוות על שיחרור אסיר בכל עת בשל טעמים מיוחדים כגון חולניותו המתמדת". סבורים אנו כי המושג "אסיר" תופש במערער - הגם שלעת הזו נדחה ביצוע עונש המאסר - ומכאן שוועדת שיחרורים מוסמכת להידרש בעניינו לסמכותה האמורה בסעיף 49(ד) הנ"ל. ואמנם: מה טעם יישלח המערער לבית-האסורים, אם בסמוך לאחר מכן אפשר שוועדת שיחרורים תמליץ על שיחרורו ממאסר בשל "חולניות מתמדת"?

אנו מורים, איפוא - בהסכמת בא-כוח המדינה - כי המערער יובא לפני ועדת שיחרורים, לבירור החלתה של הוראת סעיף 49(ד) עליו. לאחר שוועדת השיחרורים תחליט את אשר תחליט, תודיענו פרקליטות המדינה על-כך, ונחליט על דבר המשך ההליכים.

תוך עשרה ימים מהיום יגיש המערער בקשה מתאימה לוועדת השיחרורים, ובקשה זו תטופל בדרך הרגילה. פרקליטות המדינה מתבקשת לדווח לבית-המשפט, תוך 60 יום, על התקדמות ההליכים לפני ועדת השיחרורים.

היום, ז' בכסלו התש"ס (16.11.99).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99068640. G02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1המושג אסיר בסעיף 49(ד) לחוק העונשין תופש גם אדם שנגזר עליו מאסר אף שביצוע העונש נדחה, ולכן ועדת שחרורים מוסמכת לדון בעניינו