ע"פ 6885/09 מוחמד אמון נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

תחילתה של הפרשה בגינה הועמד המערער לדין, בקצין צה"ל שנקלע לחובות כבדים עקב נטייתו להימורים. בשלב כלשהו קשר הקצין עם שניים – טל טולדנו ואתגר אליהו (להלן: טל ואתגר) להעביר להם כלי נשק אותם יגנוב מהצבא. בדרך זו הגיעו לידיהם של טולדנו ואתגר טיל לאו, רובה מסוג M16 מקוצר (להלן: הרובה), מכלול של רובה ומחסניות עם כדורים. באשר למערער, נטען כי בחודש מאי 2008 הוא נעתר להצעה לרכוש את הרובה תמורת סכום של 27,000 ש"ח, והעסקה הושלמה בתאריך 6.5.08 כאשר הרובה נמסר לידיו. דא עקא, זמן קצר לאחר מכן הוא נעצר והנשק בו החזיק, נתפס.

המערער הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו בגדרו של הסכם טיעון, מכוחו עתרה המשיבה לגזור לו 52 חודשי מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לטעון לעונש כהבנתה. בסופו של יום דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-46 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 30,000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי טולדנו ואתגר נדונו לתקופת מאסר זהה.

המערער משיג בפנינו כנגד העונש. לטעמו, החמיר עמו בית המשפט המחוזי, תוך שהוא אינו שומר על איזון נכון בין העונשים שהושתו על כלל המעורבים בפשרה, ובמיוחד טולדנו ואתגר. כן נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל הולם לנסיבותיו של המערער וסיכויי שיקומו.

אכן, על פני הדברים נראים מעשיהם של טולדנו ואתגר חמורים בהיקפם מזה של המערער, אולם בית המשפט המחוזי טרח לנמק מדוע לא ראה לייחס לכך משקל יתר בענישה, היינו (ראו עמ' 108), למערער עבר פלילי מכביד בגינו אף נשא בשתי תקופות מאסר; וכן שהרובה הגיע בסופו של דבר לידיו והוא היה אמור לעשות בו שימוש, ובכך נבדל עניינו גם מזה של נאסר מטר, מי שתיווך בעסקת הנשק. נאשם אחרון זה נדון ל-4 שנות מאסר, אולם בעקבות ערעור שהגיש הועמד העונש על 3 שנות מאסר (ע"פ 10716/08), בעיקר נוכח העובדה שלא נשמר יחס נאות בין עונשו לעונשים שהושתו על טולדנו ואתגר. הנמקתו של בית המשפט המחוזי לעניין העונש שגזר למערער מקובלת במלואה, ומאחר ולא גילינו בה שגגה, אנו מחליטים לדחות את הערעור.