ע"פ 6887/98 גואטה ויקטור נ. מדינת ישראל

המערער בע"פ 6887/98 (להלן: גואטה) והמערער בע"פ 2149/99 (להלן: חפוטה) הובאו לדין בכתב אישום אחד. לשניהם יחדיו יוחס ביצוע שוד מזוין בתחנת דלק. לגואטה יוחסו, בנוסף לאישום בשוד, מספר עבירות נוספות, בכללן ניסיון שוד מזוין. בגדר הסדר טיעון בין סניגורו לבין התביעה הורשע גואטה לפי הודאתו, תחת עבירת השוד, בדרישת נכס באיומים, בעבירה של ניסיון שוד ובעבירה נוספת מאלו שיוחסו לו. בהכרעת דין משלימה הוסיף בית המשפט והרשיעו, לפי בקשתו ועל יסוד הודאתו, בשורה של עבירות נוספות שהיו תלויות ועומדות נגדו בתיקי בית משפט השלום ובתיקי משטרה, על מנת שאף אלו תובאנה בחשבון בקביעת עונשו. בהתאם לבקשת התביעה במסגרת הסדר הטיעון גזר בית המשפט על גואטה שש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי, כשעונש המאסר הממשי כולל בתוכו הפעלתם בחופף של שני עונשי מאסר על-תנאי. דינו של חפוטה, שכפר בעובדות כתב האישום, הופרד מדינו של גואטה. לאחר שמיעת ראיות מצא בית המשפט את חפוטה אשם בהשתתפות בביצוע השוד המזוין בתחנת הדלק; הרשיעו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזר עליו חמש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.

שני הנאשמים ערערו לפנינו, הן על ההרשעה והן על חומרת עונשיהם. במהלך טיעונו לפנינו חזר בו סניגורו של גואטה מן הערעור על ההרשעה והגביל את טענותיו לעניין חומרת העונש בלבד. אנו סבורים כי העונש שנגזר על גואטה רחוק מלהיות חמור, ולאמיתו של דבר, ראוי הוא לתואר עונש קל. אין זאת אלא שאת הסכמת המדינה, במסגרת הסדר הטיעון, להטלת עונש זה יש לייחס למשקל הרב אשר ניתן למחלת נפש בה לוקה מערער זה, שהגם שלא היה בה כדי לשלול את אחריותו לעבירות, השפיעה על שיקולי הענישה. חרף טענות הסניגור המלומד לא מצאנו מקום להתערב בעונשו של גואטה.

בערעורו של חפוטה, על הרשעתו בדין, אין כל ממש. הרשעתו נסמכה, בעיקר, על החזקתו התכופה בשני שיקים משלל השוד. בעדותו במשפט ניסה חפוטה ליישב את הימצאות השיקים הגנובים ברשותו עם האפשרות כי לא השתתף בביצוע השוד. דא עקא שהסבריו, שלא עלו בקנה אחד עם גירסתו בחקירה, ואף לקו בחוסר היגיון בסיסי, נידחו על-ידי בית המשפט כבלתי מהימנים. גם בעונש שנגזר על חפוטה איננו רואים יסוד להתערב. אמנם נכון שעונשו של חפוטה איננו עומד ביחס מתאים לעונש שנגזר על גואטה, אלא שהנסיבות שהצדיקו הקלה ניכרת בעונשו של גואטה (בכללן הודאתו בעובדות ומחלתו הנפשית) אינן מתקיימות במקרהו של חפוטה.

שני הערעורים נדחים. חרף האמור בתסקירו המשלים של שירות המבחן הננו מבקשים משירות בתי הסוהר לחזור ולבדוק את התאמתו של גואטה לקבלת טיפול של גמילה מסמים במהלך תקופת מאסרו.