ע"פ 6887/99 ולדימיר פגוסיאן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סחיטה באיומים ותקיפה. עימו יחד הורשע גם אחר באותן עבירות אלא שבמקום עבירת סחיטה הורשע האחר בסיוע לסחיטה. השנים נדונו למאסר של 6 חודשים שיבוצע בעבודות שרות ועל המערער הוטל גם קנס של 20,000 ש"ח.

הסניגור המלומד מכוון את טיעוניו כנגד הקנס שהוטל על המערער. טענתו העיקרית היא כי נפגמה אחידות הענישה ונוצרה אפליה בינו לבין שותפו שלא נדון לקנס כספי כלל. כמו כן טוען הוא, כי הקנס כשלעצמו גבוה ביותר וחורג מרמת הענישה המקובלת.

אין ממש בטענות אלה.

המערער הורשע בסחיטה באיומים, בתקיפה סתם ובכליאת שווא. מדובר במעשי סחיטה שפלים שנעשו על-ידי המערער ואחר, שסחטו באלימות כספים ממי שהתגוררה תקופת מה עם החבר וברחה ממנו לאחר שנהג בה באלימות.

המתלוננת הותקפה, אוימה ונסחטה על ידי המערער וחברו. המערער טען כי המתלוננת חייבת לו כספים וגייס את חברו להשיג את הכספים עבורו ואכן נסחטו כספים מן המתלוננת בסכומים העולים על סכום הקנס.

מכתב האישום שבעובדותיו הודו המערער וחברו ומפרטי האירועים המפורטים בגזר הדין עולה שהכסף הגיע לידיו של המערער. למעשה, אין המערער כופר בכך שהכספים נגבו עבורו והגיעו לידיו אלא שלדברי הסניגור המלומד, רק חלק מהכסף נשאר בידיו. במצב דברים זה אין בכך שהוטל קנס רק על המערער ולא על חברו כדי לפגוע בעקרון אחידות הענישה.

מעבר לכך, ראוי לציין, כי העונש שהושת על המערער 6 חודשי מאסר שיבוצע בעבודות שרות, הוא קל ביותר אל מול חומרת העבירות וחומרת המעשים נשוא העבירות שבוצעו על ידי המערער וחברו.

במצב דברים זה העונש בכללותו לרבות הקנס אינו חמור ואין מקום להתערב בו ולהפחית מן הקנס. עם זאת, מוצאים אנו להתערב במועד תחילת תשלום הקנס בתשלומים, שיתחילו להשתלם עם תום תקופת עבודות השרות המבוצעות על-ידי המערער, ב1.4.2000-.

הערעור נדחה.