ע"פ 6899/06 ראזי ג'אבר נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער הנו בן זוגו של אחד – לינוי בר-כהן, הנוהג להתחזות כאישה ועוסק בזנות. נטען, כי בחודש יולי 2004 קשרו השנים קשר לפתות גברים להגיע לדירה בה התגוררו כדי לקיים יחסי-מין עם לינוי, ואז יכנס המערער לדירה, והם ישדדו את הלקוחות. מקרה כזה התרחש ביום 13.7.04, ובמהלכו נכנס המערער לדירה, ניגש לחדר בו נמצא הלקוח כשהוא אוחז בסכין, ותקף אותו בכך שהכה באגרוף על ראשו. באירוע זה שדדו השניים מקורבנם סכום של 700 ש"ח. בגין מעשה זה יוחסו למערער עבירות של קשירת קשר לבצע פשע ושוד מזוין, ולאחר שמיעתן של ראיות הצדדים הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות אלו. בהמשך, נגזרו למערער 24 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה בן 7 חודשים, כך שבסך הכל הוא נכלא ל-31 חודשים.

המערער משיג בפנינו כנגד חומרת העונש, ובעיקר הוא מלין על הפער בענישה שבינו לבין שותפו (לינוי). זה האחרון נדון ל-6 חודשי מאסר (עבודות שירות), 18 חודשים מאסר-על-תנאי, קנס בסך 2,500 ש"ח, והוא חויב להיות נתון בפקוח שרות המבחן במשך שנה. אכן, הפער בין שני המעורבים בפרשה הנוכחית נראה לכאורה בעייתי. ברם, לכך ניתן הסבר מפיו של השופט המלומד של בית משפט קמא, שדן בעניינם של השניים. נקבע, כי לינוי נמצא בעיצומו של תהליך לשינוי מין, מצבו הנפשי קשה, וקיימת סכנה של פגיעה פיזית בו, אם ישלח לשאת במאסר. כמו כן, הודגש כי עברו של לינוי נקי מהרשעות קודמות, ומאידך, למערער עבר פלילי לא מבוטל, והוא ביצע את העבירות זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר, וכאשר עומד נגדו מאסר על-תנאי בר הפעלה. בנסיבות אלו, ולאחר שנמצא כי למערער אין מוטיבציה לעשות שינוי בחייו, נראה לנו כי היה נכון לאבחן בין שני השותפים לעבירות. לכך נוסיף, כי בחינת העונש שהושת על המערער לגופו, אינה מגלה חומרה כלשהי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.