ע"פ 6919/06 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המתלוננת בערעור זה היא בת-זוגו של המערער מזה 11 שנים, להם 5 ילדים משותפים, והם גרים ברהט. בכתב-אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען, כי בארבעה מועדים בסמוך לחודש נובמבר 2005, תקף המערער את המתלוננת באגרופים ובעט בה בפניה ובבטנה, תוך שהוא גורם לה לעתים חבלות ושטפי דם. בתקיפה נוספת שהתרחשה באותם ימים, החזיק המערער סכין אותה קרב לצווארה של המתלוננת וגרם לה לשריטה. לאחר שהמתלוננת התקלחה, נעל המערער את דלת החדר בו שהתה, והכה אותה באגרוף בעורפה. בעקבות אירוע זה נמלטה המתלוננת מביתם של בני הזוג.

בתאריך 18.11.05 הגיע המערער לבית אחותה של המתלוננת בבאר-שבע, דרש

לדעת היכן מסתתרת בת-זוגו, ואיים על האחות כי ינטוש את ילדיו אם לא תספק לו את המידע שביקש. ועוד נטען, כי המערער דרש מהאחות ללכת עמו לתחנת המשטרה, ולהעיד שם כי המתלוננת לוקה בנפשה, ואילו הוא אדם נורמטיבי. לבסוף, נטען כי במהלך עימות שהתקיים בין המערער למתלוננת, הוא לקח את אחד הדפים עליהם תועד העימות ולעס אותו בפיו, מתוך כוונה להשמיד ראייה.

המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט בעבירות לפי סעיפים 380 בשילוב עם 382(ג), 377, 245(ב) ו-242 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגדרו של הסכם טיעון, עתרה המשיבה לגזור למערער 3 שנות מאסר ומאסר על-תנאי, בעוד שהמערער היה רשאי לטעון לעונש כהבנתו. בסופו של יום גזר בית משפט קמא למערער 3 שנות מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי, וכנגד עונש זה מופנה הערעור.

העבירות אותן ביצע המערער קשות הן, וחומרה מיוחדת נודעת לכך שהמערער ביצען סמוך לאחר שהמתלוננת התאוששה מלידה בניתוח קיסרי. חרף עובדה אחרונה זו, נהג בה המערער ביד קשה ובאלימות רבה, ועם תופעה מסוג זה לא ניתן להשלים. מקל וחומר שאין לעבור לסדר היום על עבירות אלו כאשר הן מבוצעות על ידי מי שכבר חטא בעבר בעבירות אלימות, וכאשר העונש שהושת עליו נמצא בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים. נוכח האמור, ומאחר ולא מצאנו בעונש חומרה כלשהי, אנו מחליטים לדחות את הערעור.

אשר על כן, הערעור נדחה.