ע"פ 6920/09 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

במועדים הרלבנטיים לאישומים בהם עוסק ערעור זה, שימש המערער כמלווה של אחד התלמידים בבית ספר לחינוך מיוחד. באותו מוסד היה קיים חדר מיוחד שנועד להרגיע תלמידים שאיבדו ריכוז והפריעו במהלך השיעור, ולחדר היה מגיע התלמיד מלווה בעובד המוסד, ולעתים עשה זאת המערער, ששימש גם בתפקידים נוספים בבית הספר. בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי במהלך מספר חודשים (ספטמבר 2007 עד ינואר 2008), הטריד המערער מינית קטינים שלמדו בבית הספר, ביצע בהם מעשים מגונים ועל אחד הוא איים בפגיעה גופנית אם יחשוף את סוד המעשים שביצע בו. וכך לדוגמה נהג המערער לחקור את המתלוננים על התנהגותם המינית – אם קיימו יחסים עם בנות המין האחר, נטיותיהם המיניות, גודלו של איבר מינם ועוד. אולם המערער לא הסתפק במלל בלבד, ואת חלק מהקורבנות נהג ללטף בחלקי גוף מוצנעים, ובכללם, איבר מינם. בכל אלה הודה המערער, שלאחר הרשעתו נדון בבית המשפט המחוזי ל-54 חודשי מאסר ושתי תקופות של מאסר על-תנאי. כמו כן, חויב המערער לשלם פיצוי למתלוננים.

בערעור שבפנינו משיג המערער על המאסר שהושת עליו, ברם, גם לאחר שהאזנו ברוב קשב לטיעונים על-פה ועיינו בנימוקי הערעור שבכתב, לא מצאנו מקום להקל עמו. עיקר בעינינו היא הפגיעה שפגע המערער בקבוצה לא קטנה של קטינים שנקלעו לחברתו על כורחם, ונתנו בו אמון עקב היותו נחזה כעובד בית הספר. את המצב הזה ניצל המערער כדי לתת פורקן לסטייתו, ונוכח חומרת המעשים וריבויים, דעתנו היא כי אין בעונש חומרה כלשהי המצדיקה התערבותה של ערכאת ערעור.

אי לכך, הערעור נדחה.