ע"פ 6932/02 השאם מוסטפא יאסין נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער בעבירות של ניסיון למעשה סדום בנסיבות של אינוס ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, וגזר עליו מאסר לתקופה של שלוש שנים. כמו כן הורה להפעיל מאסר מותנה של עשרה חודשים שהיה תלוי על המערער במצטבר לעונש שגזר. עוד הורה בית המשפט כי המערער ירצה את העונש שנגזר במצטבר לעונש מאסר שהוא מרצה היום, אשר, כפי שהתברר, הוא לתקופה של ארבע שנים לריצוי בפועל החל ביום 18.4.02 בניכוי ימי מעצרו. כפי שנקבע בהכרעת הדין, בתמצית, ניסה המערער להחדיר ענף עץ זית לפי הטבעת של המתלונן, אחרי שקשר את ידיו ואת רגליו, וכן גרם לו חבלות בשפתיו ובעכוזו.

המערער ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין, אולם אחרי שהשמיע טענותיו לפנינו, חזר בו בא כוחו מן הערעור על הכרעת הדין. לפיכך אנו דוחים את הערעור על הכרעת הדין, כך שעניינו של פסק דין זה הוא רק חומרת העונש שנגזר.

2.אכן, מלכתחילה סברנו שיש מידה של חומרה בכך שבית המשפט המחוזי הורה על הצטברות העונש שגזר לעונש שהמערער מרצה עתה וכן על הפעלה במצטבר של עונש המאסר המותנה שהופעל, כאמור לעיל. אולם, אחרי עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של המערער, ומשלא מצאנו בנימוקי הערעור דבר שיש בו כדי להצדיק הקלה בעונש, נראה לנו שצדק בית המשפט המחוזי כאשר הורה מה שהורה. מדובר בעבירות חמורות - שנעברו, ככל הנראה, על רקע של סכסוך פעוט - שדינן עונש כבד ומרתיע. מסקנה זאת מתחזקת גם מאופי הרשעותיו הקודמות של המערער – שהוא כבן 30 שנים היום – שרובן בעבירות אלימות: תקיפה, היזק לרכוש במזיד, תגרה במקום ציבורי, תקיפה הגורמת חבלה ממש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושוד, שרובן נעברו יותר מפעם אחת. במצב דברים זה גם אין מקום להקל בעונש בשל כך שאחד המעורבים בפרשה, שהיה קטין באותו זמן, לא הועמד לדין על מעשיו.

3.לפיכך אנו דוחים גם את הערעור על גזר הדין.