ע"פ 6932/05 אשרף מורשד טוויל נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס :

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ד' רוזן) גזר על המערער עונש מאסר של 36 חודשים, אשר מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. גזר הדין הושת לאחר שהמערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות וגניבה וסיוע להצתה (שתי עבירות). הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.כתב האישום שהוגש נגד המערער מתאר פרשיות שונות בהן היו מעורבים אחרים. האישום הראשון מדבר על קשירת קשר עם אחר (סמי) לפרוץ למחסן בו עבד המערער בעבר. בהמשך לקשר פרצו סמי והמערער למחסן וגנבו סחורה שערכה נאמד ב-400,000 ש"ח. האישום השני והשלישי מייחסים למערער עבירות של סיוע להצתה. באותם מקרים היו מעורבים שני האחרים, אחד מהם אותו סמי ואחר ששמו כסאב. סמי נדון בהליך נפרד לשבע שנות מאסר מתוכן חמש שנים וחצי לריצוי בפועל. כסאב נדון ל-45 חודשי מאסר, אשר 23 חודשים מתוכם לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

3.הטענות העיקריות שמעלה המערער הן שתיים במספר: ראשית, בית המשפט לא נתן משקל ראוי לעובדה שהמערער הוא זה שחשף את מעשי העבירה שלו עצמו ושל שני האחרים. שנית, העונש שהושת על המערער החמיר עימו יתר על המידה ביחס לעונשים שנגזרו על שני האחרים.

4.לא מצאנו מקום להתערב בגזר הדין. אשר לטענה הראשונה נאמר, כי בית המשפט המחוזי היה ער לתרומתו של המערער לחשיפת מעשי העבירה שתוארו בכתבי האישום שהוגשו נגדו ונגד סמי וכסאב. כמובן, שבית משפט ייתן משקל לקולא במקרה רגיל לעובדה שנאשם העומד בפניו חשף את מעשיו הנלוזים ואת אלה של שותפיו לפשע. ואכן, כך עשה בית משפט קמא. בסופו של דבר יש לזכור, כי המערער היה מעורב במעשי עבירה חמורים, שלא יתכן להותירם בלא תשובה עונשית הולמת.

השוואת עונשו של המערער לעונשו של סמי מגלה, כי זה האחרון נדון לעונש חמור בהרבה מעונשו של המערער. על כן, לא ניתן לומר כי בהקשר זה חלה סטיה מעקרון אחידות הענישה. הטרידה אותנו ההשוואה של עונשו של המערער לעונשו של כסאב. מתיאור העובדות עולה, כי מעשי ההצתה נעשו בשליחותו של כסאב. ברם, כסאב עצמו הורשע במקרה אחד בלבד של הצתה, בעוד שהמערער הורשע בסיוע להצתה בשני מקרים. זאת ועוד, כסאב לא היה מעורב כלל בפרשיה שבאישום הראשון, זו שעסקה בפריצה למחסן וגניבת סחורה בשווי רב. לאור ההבדלים שצוינו, אין לומר שיש להתערב בעונשו של המערער, שנגזר עוד טרם נגזר דינם של שני האחרים.

5. הערעור נדחה.