ע"פ 6966/07 עז אל דין תאפל נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, הוגדרו מערער 2 ואחר – סאלח נגנגיה – כמי ש"עוסקים בסחר והפצת סמים מסוכנים". ביום 30.3.06 נפגשו השניים עם סוכנת משטרתית ומסרו לה כ- 50 גרם של סם מסוכן מסוג הרואין, בתמורה ל-5500 ש"ח. בגין אישום זה יוחסו למערער 2 עבירות של סחר בסם מסוכן, קשר לבצע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע. באישום נוסף נטען, כי בחיפוש שנערך בכפר ג'סר אלזרקא, נמצאו במקום מסתור עשרות כדורים של תחמושת בקוטר 9 מ"מ השייכים למערער 2, וכן 210 גרם

של הרואין ו- 1.75 ק"ג חשיש השייכים למערער 1.

המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם, ובעקבות כך הורשע מערער 1 בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בעוד שמערער 2 הורשע בעבירות של קשר לבצע פשע, סחר בסם מסוכן הסתייעות ברכב לביצוע פשע, ועבירות בנשק. בעקבות כך נדון כל אחד מהמערערים לשלוש שנים מאסר על-תנאי וקנס בסך 15,000 ש"ח. כמו כן, נדון מערער 1 לארבע שנות מאסר, והופעל מאסר על-תנאי בן 24 חודשים שעמד נגדו, במצטבר. מערער 2 נדון לחמש שנות מאסר, ונקבע כי הוא ישא בהן במצטבר למאסר שהושת עליו בתיק אחר.

הערעורים מופנים כנגד העונש.

מערער 1, עז אלדין תפאל, הנו בעל עבר פלילי מכביד ביותר. בשנת 1997 הוא נדון למאסר ממושך בגין עבירות על פי פקודת הסמים, ובשנת 2003 הוא שב ונדון ל-36 חודשי מאסר בגין עבירות מאותו תחום. כפי שעינינו רואות, לא חלף זמן רב מאז שוחרר מהכלא עד שהוא שב לסורו, וגם מאסר מותנה ממושך שעמד נגדו לא היה בו כדי להרתיעו. גם למערער 2, חסן נג'אר, עבר פלילי על פי פקודת הסמים המסוכנים, אף כי פחות חמור מזה של שותפו. אולם, העיקר הוא בכך שהשניים נמנים על אלה הפועלים מטעמים של בצע כסף ורווח קל להפצתו של נגע הסמים בקרב החברה בישראל, וכבר פסקנו לא אחת כי בעבריינים מסוג זה יש לנהוג ביד קשה. גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על פה, לא שוכנענו כי בית המשפט המחוזי

החמיר עם המערערים, ומדעתנו לא שינינו גם נוכח העונשים אשר הושתו על נאשמים אחרים אשר הופללו כתוצאה מהפעלתה של אותה סוכנת.

הערעור נדחה.