ע"פ 6978/15 גיא ממן נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

1.

על רקע עבודתו של המערער בשוק ההון, חב הלה חובת נאמנות כלפי חברת "מגדל" וכלפי החוסכים בקרנות אותן ניהל. למרות זאת, רקם המערער תכנית יחד עם אחר וביצע מסחר בניירות ערך עבורו ועבור חברו. במהלך תקופה של כחמש שנים נהג במרמה ביחס לעשרות ניירות ערך, תוך ביצוע עסקאות מתואמות ועצמאיות במסחר, על אף האיסור המוטל עליו לסחור בניירות ערך עבור עצמו. המערער וחברו פעלו במהלך חלק מתקופה זו בהיקף של מעל 500,000,000 ש"ח, תוך ביצוע לפחות 843 עסקאות מתואמות בהיקף של כמעט 100,000,000 ש"ח. שיטת הפעולה הייתה מתוחכמת ומתוכננת היטב, כזו שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור הרחב ברשות לניירות ערך, מעבר לפגיעה ביחידים שונים שקשה לזהותם. על פי כתב האישום, הנאשם וחברו קיבלו במרמה רווחים שנצברו בחשבונות הפרטיים, על חשבון לקוחות "מגדל", בסך כולל של כ-11 מיליון שקלים, כאשר מתוך סכום זה משך המערער סכום של כ-2.4 מיליון ש"ח.

2.

באי כוח הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו ייגזר על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 44 חודשים, מאסר מותנה, קנס ומאסר חלף קנס, על פי שיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט המחוזי, בפסק דין מנומק היטב, הטיל על המערער עונש מאסר בפועל בן 44 חודשים כמוסכם, מאסר מותנה, קנס כספי בסך של 500,000 ש"ח שישולם בתוך 12 חודשים ממועד גזר הדין או 18 חודשי מאסר חלף הקנס. הערעור מופנה נגד שיעור הקנס, המאסר חלף הקנס ומועד התשלום.

א.

אשר לשיעור הקנס, בית המשפט המחוזי ציין כי עונש המאסר נוטה לקולא, עמדה שנראית לנו. הוא התייחס לקנס המירבי שניתן להטיל על המערער, על פי סעיפי העבירה ובהתאם לשווי טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או לשווי הנזק שנגרם, לפי הגדול מביניהם. ואף על פי כן, נתן בית המשפט המחוזי משקל למצב הכלכלי של המערער. לדעתנו עונש הקנס, חרף גבהו, מתון ומתחשב הוא. אכן, כשם שיש מקרים שבהם יש להעניק משקל ממשי ליכולת הכלכלית של הנאשם בבוא בית המשפט לקבוע את שיעור הקנס – כך יש מקרים שבהם משקלו של נתון זה יהא נמוך. כזה המצב בעבירה כלכלית מובהקת, בדומה לענייננו. מכל מקום, יש לזכור כי הענישה, גם ברכיב הקנס, איננה בגדר "תכנית כבקשתך". הענישה במשפט הפלילי אינה מוכרעת על פי תוצאות של חקירת יכולת, או ליתר דיוק – הצהרת יכולת, כאילו מדובר בלשכת הוצאה לפועל.

ב.

אשר לשיעור המאסר חלף הקנס – התקופה חייבת להיות מידתית, תוך התייחסות לשיעור הקנס. במקרה זה, כדי שהתוצאה תעמוד בשורה אחת עם עונשי קנס חמורים או מקלים יותר, החלטנו כי יש להעמיד את תקופת המאסר חלף קנס על שנה, במקום 18 חודשים. נראה כי ההתערבות זו נותנת ביטוי מדויק יותר לשיקולים הרלוונטיים.

ג.

אחרון, מועד תשלום הקנס. בעניין זה ייטיב המערער לעשות אם יפנה למרכז לגביית קנסות בבקשה מתאימה. זאת, כמובן, מבלי להביע עמדה לגופם של דברים.

3.

סוף דבר, הערעור נדחה, מלבד לעניין שיעור המאסר חלף קנס, אשר יעמוד על שנה במקום על 18 חודש.