ע"פ 6978/17שלמה קיסוס נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע על פי הודאתו (לאחר ניהול כמעט מלא של שלב ההוכחות) בעבירות של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ולצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא וסיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

בתמצית, המערער שכר וילה והחזיק בה, יחד עם אחרים, 143 שתילי צמח קנבוס במשקל כולל של כ-60 ק"ג, וקוקאין במשקל נטו של כ-210 גרם. בנוסף, החזיק המערער בכמויות קטנות של קוקאין לצריכה עצמית ברכבו ובדירה אחרת.

על המערער הושת, בין היתר, מאסר בפועל של 42 חודשים, ועל חומרת העונש נסב הערעור שבפנינו.

2.

בערעור הדגיש המערער, בין היתר, את התמכרותו להימורים כרקע להסתבכותו בעבירות, וכי החל בהליך שיקומי של גמילה מהתמכרות, הליך שנקטע עקב מאסרו.

3.

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי קיים פער בין עמדתו המוצהרת של המערער לבין נכונותו ורצונו להשתלב בטיפול בהתמכרות במסגרת השב"ס.

4.

דין הערעור להדחות.

נקדים ונזכיר את נקודת המוצא, לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים של סטיה מהותית ממדיניות הענישה ומרף הענישה הנוהג.

נוכח כמויות הסם הנכבדות וסוגיו שנתפסו בהחזקתו של המערער, העונש שהושת עליו אינו חורג מרף הענישה הנוהג בעבירות כגון דא.

גם בהנחה שהמערער לא היה הרוח החיה מאחורי המיזם, כטענתו, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו על כך שהביא את עצמו אל עולם הסמים והעולם העברייני.

5.

סופו של דבר, שלא מצאנו עילה להתערב בגזר הדין.

אשר על כן, הערעור נדחה.

6.

בשולי הדברים.

רשמנו לפנינו את הצהרת המערער כי הוא מבקש להמשיך בהליכי השיקום בין כתלי הכלא. בהינתן כי זה לו מאסרו הראשון, ואם וככל שאכן ימשיך ויתמיד בהליך השיקומי, הרי שבבוא היום יתכן והדברים יעמדו לזכותו.