ע"פ 6980/99 לאוניד ברשנסקי נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על-פי הודאתו בקשירת קשר לביצוע עבירה מסוג פשע, שוד מזוין, גניבת רכב וגניבה מרכב. בית המשפט השית עליו עונש מאסר בפועל של 4 שנים ושנה מאסר על-תנאי. הערעור הוא על חומרת העונש.

המעשים נשוא האישומים הם חמורים, נועזים וקשים. המערער, עם אחֵר, חברו יחד לשם ביצוע שוד בסניף דואר. לשם כך, קשרו הם לגנוב רכב. לשם קידום הקשר, עצרו השניים מונית ובמהלך נסיעתם במונית בצעו הם שוד בנהג המונית. הם שלפו מולו כלים דמויי אקדח, שאחד מהם הוצמד לצווארו של הנהג. בהמשך, הוציאוהו השניים מן המונית ונסעו בה לקרית גת, כאשר במהלך הנסיעה גנבו הם סכומי כסף קטנים שהיו במונית.

ההודאה נעשתה במסגרת עסקת טיעון בה הגבילה עצמה התביעה בדרישה לעונש מאסר בפועל שלא יעלה על 5 שנים. הסניגור לא הוגבל בטיעונו לעונש.

כל הטענות שהועלו בפנינו, הועלו על ידי הסניגור בבית המשפט המחוזי ששקל אותם כראוי ונמנע מלהטיל את מלוא העונש שביקשה התביעה. נראה, כי לאור חומרת המעשים, שלא ניתן לראות בהם מעשי קונדס גרידא, נוטה העונש שהוטל לקולא, ולא לחומרה.

תסקיר שירות המבחן איננו מביא המלצה לעניין התערבות בעונש.

הסניגור המלומד ציין, בין השאר, את תפקידו החיובי של המערער בכלא בו הוא שוהה מזה שנתיים. הוא נמצא בהליך שיקום בכלא ולפי האמור בתסקיר, חתם הוא על התחייבות להישאר במסגרת זו עד לסיומה ב- 8/01. אנו מקווים כי התכנית תעלה יפה וכי בתום ריצוי העונש שהושת על המערער, יחזור הוא לחברה כאדר ישר ונורמטיבי מן השורה וחייו יעלו על דרך המלך.

סוף דבר, לא מצאנו ממש בערעור ואנו דוחים אותו.