ע"פ 6995/09 עזרא דוד נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 13.3.09, ובעת שנשא בעונש של פסילה מנהיגה, נמצא המערער נוהג בטרקטורון ברחובות אור-יהודה. לאחר ששוטרים הבחינו בו, החל המערער נמלט תוך שהוא נוהג על המדרכה ומסכן עוברי אורח. בשלב כלשהו נעלם המערער, וכאשר השוטרים שבו והבחינו בו, הוא נסע במהירות לעבר הניידת, תוך חצייתו של מעבר להולכי רגל עליו הלכו אותה שעה שני ילדים. בהמשך, פגע המערער בניידת, ושוטרת נחבלה קלות בראשה. אולם גם בשלב זה לא עצר המערער, חצה צומת בו דלק אור אדום ברמזור, ונסע נגד כיוון התנועה תוך שהוא מסכן משתמשים אחרים בדרך.

המערער הודה בכל האמור בגדרו של הסכם טיעון, ובעקבות כך הורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח תקף. בהמשך נגזר עונשו של המערער: 36 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה במשך שנתיים וכן קנס בסך 35,000 ש"ח.

בערעור שבפנינו משיג המערער כנגד העונש שהושת עליו. נטען, כי מדובר באירועים שנמשכו זמן קצר, וחומרתם אינה מופלגת; הסדר הטיעון גובש בעקבות קשיים ראיתיים שעמדו בדרכה של המשיבה; המערער הודה והביע חרטה כנה; המאסר חורג לחומרה נוכח נסיבותיו של המערער והקנס הגבוה אותו הביע נכונות לשלם.

אין בידינו להיעתר לערעור. ראשית, הואיל והוא לא חרג ממסגרת הסדר הטיעון אותו גיבשו הצדדים, והרי הסכמה להסדר זה כמוה כהצהרה כי גם תקופת מאסר כעתירת המשיבה (36 חודשים) מצויה במתחם הסבירות. שנית, וזה העיקר, המערער, אשר כבר טעם

את טעמו של מאסר ושוחרר על-תנאי, חזר במהרה לסורו, ושעה ארוכה סיכן בדרך נהיגתו נהגים והולכי רגל שלרוע מזלם נקלעו לדרכו. נוכח הקטל הנמשך בדרכים, שמקורו לא אחת בנהגים רשלניים, לא ניתן לנקוט בענישה מקלה עם מי שתורמים לכך באופן מודע תוך שהם מפרים את החוק והוראת בטיחות בסיסיות. לפיכך, לא מצאנו בעונש דבר המצדיק את התערבותנו, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.