החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7016/17 אדיר בן חמו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעורבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין מאסר של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לעיכוב ביצוע מאסר של 18 חודשים בגין שידול לחבלה במזיד ולהצתה. הכלל הוא ריצוי מיידי של העונש, העבירה חמורה והעונש אינו חמור, וסיכויי הערעור אינם גבוהים. ההליך השיקומי לא ייגדע בשל תחילת המאסר, והמבקש חויב להתייצב לריצוי עונשו.

העובדות

המבקש בן ה-21, ללא עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בשידול לחבלה במזיד ובשידול להצתה. נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. הוא ביקש לעכב את ביצוע המאסר בשל שינוי בהתנהלותו, שיתוף פעולה עם שירות המבחן והגמילה מסמים, והמדינה התנגדה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור על גזר הדין

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא שהנאשם מתחיל לרצות את עונשו מיד עם מתן גזר הדין, ועיכוב ביצוע יינתן רק במקרים יוצאי דופן.

    ״הכלל הוא כי עם מתן גזר הדין על הנאשם להתחיל בריצוי עונשו וכי רק במקרים יוצאים מן הכלל יש לעכב את ביצוע העונש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חומרת העבירה, העונש שאינו חמור בנסיבות ואי-גבוהות סיכויי הערעור מצדיקים דחיית הבקשה. ההליך השיקומי לא ייגדע אם יתחיל המבקש לרצות את עונשו.

    ״הדעת נותנת כי הליך זה לא ייגדע אם לא יעוכב ריצוי העונש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • שידול לחבלה במזיד
  • שידול לעבירת הצתה
  • מאסר בפועל
  • שירות המבחן
  • שיקום
  • חלופת מעצר
  • עבודות שירות
  • סיכויי הערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ 7016/17

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המבקש:

אדיר בן חמו

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן) מיום 27.7.2017

במסגרת ת"פ 19866-10-16

בשם המבקש:

עו"ד רובי גלבוע

בשם המשיבה:

עו"ד מורן פולמן

החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן ביום 27.7.2017, בת"פ 19866-10-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן ) לפיו הורשע המבקש על פי הודאתו בביצוע עבירה של שידול לחבלה במזיד ושידול לעבירת הצתה. בגין ביצוע העבירות הושת על המבקש מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

1.

בקליפת האגוז, טענת המבקש בן ה-21 היא, כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן מיום 27.4.2017 על פיה חל שינוי בהתנהלותו, הוא החל לשתף פעולה עם שירות המבחן, החל להשתקם ונגמל משימוש בסמים מסוכנים. על כן, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה. בנוסף, בהיותו משוחרר לחלופת מעצר, הוא הקפיד על תנאי שחרורו והתייצב למשפטו כסדרו. דבר זה מלמד שביכולתו לשמור על גבולות. אין לו עבר פלילי ומעולם לא היה עצור עובר למקרה זה. לטענתו, לא יגרם נזק לאינטרס הציבורי אם גזר הדין יעוכב, וזאת לעומת הנזק הגדול שיגרם לו, שכן במקרה שכזה ייחסמו בפניו דרך השיקום והאפשרות שעונשו יוקל וייגזר עליו בסופו של דבר עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

2.

לעומתו, המשיבה עומדת על מאסרו המידי, על פי הכלל לפיו מי שנגזר עליו מאסר בפועל צריך להתחיל בריצוי עונשו מיד עם מתן גזר הדין. המבקש היה היוזם של ביצוע העבירות והוא זה אשר שידל את שני חבריו לבצע אותן ולפיכך הלכה למעשה הוא המבצע העיקרי. העונש אשר הושת עליו איננו עונש חמור, הוא נמצא אך בתחילתו של הליך טיפול ושיקום ואין הצדקה לעכב בשל הליך זה את תחילת ריצוי העונש.

3.

כידוע, הכלל הוא כי עם מתן גזר הדין על הנאשם להתחיל בריצוי עונשו וכי רק במקרים יוצאים מן הכלל יש לעכב את ביצוע העונש (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000)). העבירה בה הורשע המבקש הינה עבירה חמורה והעונש אשר השית עליו בית המשפט המחוזי איננו חמור בנסיבות העניין. לפיכך, מבלי להביע עמדה נחרצת באשר לסיכויי הערעור, אין לומר כי מדובר בסיכויים גבוהים. אכן, כפי שמשתקף מן התסקיר, המבקש צעד צעדים משמעותיים לעבר שיקומו, אך הדעת נותנת כי הליך זה לא ייגדע אם לא יעוכב ריצוי העונש.

הבקשה נדחית אפוא. על המבקש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבית הסוהר דקל, ביום 14.9.2017 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

ניתנה

היום, י"ט באלול התשע"ז (10.9.2017).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 111/99

הלכות

  1. 1הכלל הוא שהנאשם מתחיל לרצות את עונשו מיד עם מתן גזר הדין, ועיכוב ביצוע יינתן רק במקרים יוצאי דופן.
  2. 2חומרת העבירה, העונש שאינו חמור בנסיבות ואי-גבוהות סיכויי הערעור מצדיקים דחיית הבקשה. ההליך השיקומי לא ייגדע אם יתחיל המבקש לרצות את עונשו.