ע"פ 7042/07 תומר זרגר נ. מדינת ישראל

1.בעקבות הסדר טיעון הודה המערער בעובדותיו של כתב אישום מתוקן והורשע בעבירות של יבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וניסיון להחזיק סם מסוכן. בית המשפט המחוזי השית על המערער חמש שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה בן שנה אחת וקנס של 10,000 ש"ח. הערעור מופנה נגד חומרת העונש.

2.וזהו סיפור המעשה: המערער קיבל לידיו בדואר המהיר חבילת סם שנשלחה ארצה מארגנטינה דרך מדינה שלישית. הנמען של החבילה היה פלוני. המערער קיבל את החבילה באמצעות יפוי כוח שניתן לו כביכול על ידי פלוני. בחבילה המקורית היה קוקאין במשל 1,252 גרם. הסם הוחלף על ידי המשטרה שהותירה בחבילה סם במשקל 1.6 גרם. יצוין, כי המערער ביצע שני נסיונות דמה קודמים לשם בדיקה של תהליך שחרור חבילות שמתקבלות בדואר מהיר. זאת ועוד, המערער מסר את החבילה כשהוא רכוב על קטנוע לידי נהג משאית, תוך שהשניים בנסיעה.

3.במסגרת הסדר הטיעון הגבילה עצמה התביעה לדרישה של חמש שנות מאסר בפועל. כאמור, בית המשפט המחוזי אכן הטיל את העונש המירבי לו עתרה התביעה על פי המוסכם. לא מצאנו שקיימת חומרה יתירה בעונש זה. אף אם נניח שהמערער נמצא בתחתית ההיררכיה העבריינית של יבוא הסם, הרי לא ניתן להתעלם מהכמות הרבה של הסם ומן התחכום בדרך היבוא ובמסירת הסם לידי נהג המשאית. בית משפט קמא נתן אף דעתו למצבו הרפואי של המערער, הסובל מדלקת פרקים ומפסוריאזיס. איננו סבורים שהעונש שהוטל סוטה מן הראוי, גם בהתחשב בכך שעונשו של נהג המשאית נקבע לשתי שנות מאסר לריצוי בפועל. יש לזכור שאותו אדם לא הורשע בעבירה של יבוא סם.

4.סיכומו של דבר הוא שהעונש שהושת הינו ראוי ושקול ואין להתערב בו. הערעור נדחה.