בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
7045/09
ע"פ
9226/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת א' חיות
המערער בע"פ 7045/09:
המערער בע"פ 9226/09:
יעקב מיטרני
יעקב בן-אור
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 19.10.09 ב-ת"פ 11684-01-09, שניתן על ידי כבוד השופט ז' כספי
תאריך הישיבה:
י"ב בתמוז התש"ע
(24.6.10)
בשם המערער בע"פ 7045/09:
עו"ד משה סרוגוביץ
בשם המערער בע"פ 9226/09:
עו"ד אורלי פרייזלר
בשם המשיבה:
עו"ד איילת קדוש
בשם שירות המבחן:
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
יעקב בן-אור (המערער בע"פ 9226/09 – להלן: בן-אור), ויעקב מיטרני (המערער בע"פ 7045/09 – להלן: מיטרני), הועמדו לדין באשמת ייבוא סם מסוכן מסוג חשיש מהודו לישראל. לכתב-האישום המקורי הוכנסו שינויים, ולהלן תמצית העובדות שיוחסו לכל אחד משני המערערים.
א.
באשר לבן-אור נטען, כי הקשר לייבא את הסם נקשר בין מיטרני, גיל מזרחי (להלן: מזרחי) ומישל וקנין (להלן: וקנין), ומטרתו לייבא כ- 88 ק"ג (נטו) של סם מסוכן מסוג חשיש מהודו לישראל, כאשר הוא מוסלק בחפצי נוי ומובל במכולה שהייתה אמורה להגיע לבית הוריו של וקנין. לצורך כך יצאו מיטרני, מזרחי ווקנין להודו, ואת הסם הכניסו ל-34 ארגזים. בבדיקה שנערכה לאחר שהמכולה הגיעה לנמל אשדוד נתגלה הסם, ומשהגיע וקנין עם אחר כדי לשחרר אותה, הוא הובילה לשדה חמד שם נעצר. חלקו של בן-אור בפרשה תואר בסעיפים 6 ו-9 של כתב-האישום המתוקן (בשנית), לאמור, במועד כלשהו הוא קשר עם וקנין קשר לפיו לאחר הגעת הסם לישראל, הוא ווקנין "ידאגו לפריקת תכולת המכולה ובה החשיש, ובתמורה יקבל [בן-אור] חלק מהחשיש".
ב.
בעניינו של מיטרני הובא תיאור דומה לאירועים, אולם בניגוד לנטען בעניינו של בן-אור, מכתב-האישום הנוכחי עולה כי זה האחרון (בן-אור) היה שותף לקשר לייבוא הסם מתחילתו, וחלקו לא הצטמצם לפריקת המכולה, כנטען בכתב-האישום הנפרד שהוגש בעניינו.
המערערים הודו בעובדות שיוחסו לכל אחד מהם, ובעקבות כך הורשע מיטרני בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע וייבוא סם מסוכן, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1) לחוק העונשין, וסעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים. בן-אור הורשע בקשירת קשר לבצע פשע והחזקת סם מסוכן. בהמשך, נדון בן-אור ל-38 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 7,500 ש"ח. מיטרני נדון ל-55 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 20,000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי וקנין נדון ל-4 שנות מאסר, ומזרחי שהורשע בביצוע "עסקה אחרת בסם מסוכן", נדון לשנת מאסר.
המערערים משיגים בפנינו על חומרת העונשים שהושתו עליהם. בן-אור טען כי בגזר דינו גלומה חומרה יתרה, בכלל, ובהשוואה לעונשים שהושתו על מעורבים אחרים בפרשה, בפרט. כמו כן, הופנינו לנסיבותיו האישיות של מערער זה. גם מיטרני סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו מעבר למתחייב. נטען, כי הוא נהג עד להרשעתו כאדם נורמטיבי, ונגרר לביצוען של העבירות עקב מצוקה כלכלית קשה בה היה נתון. עוד נטען, כי המערער הודה בחלקו בפרשה כבר בחקירתו, ועל כן לא היה מקום להחמיר עמו בהשוואה לשותפיו.
אין בידנו לקבל את הערעורים. באשר למיטרני – מכח הסדר טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המדינה לדון אותו לחמש וחצי שנות מאסר, בעוד שההגנה ביקשה להסתפק בשלוש וחצי שנות מאסר. כאמור, נדון המערער ל-55 חודשי מאסר, ולפיכך לא חרג בית המשפט ממסגרת הענישה שהוצעה לו, ושמכח הסכמת הצדדים נכון לראותה כמשקפת גם בעיניהם את מתחם הסבירות. אולם, עיקר בענייננו היא העובדה שמערער זה, משיקולים של בצע כסף, היה שותף לייבוא סם בכמות אדירה, ועל נזקו של נגע הסמים לחברה בישראל נדמה כי אין צורך להרבות מילים. גם בעניינו של בן-אור לא חרג בית המשפט ממסגרת הענישה שהוצעה לו, ובגדרה ביקשה המשיבה לדון אותו ל-48 חודשי מאסר. אף מערער זה פעל ממניע של רווח קל, ולחובתו יש להדגיש כי זו אינה מעורבותו הראשונה בפלילים, גם לא בתחום הסמים.
מבית המשפט לא נעלמו נסיבותיהם האישיות של המערערים, ולהשקפתנו הוא נתן להם משקל ראוי כמו גם לצורך לקיים מדרג הולם בין עונשיהם של כל המעורבים בפרשה. מטעמים אלה לא גילינו בעונשיהם דבר המצדיק את התערבותנו, ומכאן החלטתנו לדחות את שני הערעורים כאחד.
ניתן
היום, י"ב בתמוז התש"ע (24.6.10)
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת