החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7053/98 חוג'יראת סעוד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע מאסרבקשה לעיכוב ביצוע מאסר בערעור על חומרת עונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע מאסר של 34 חודשים שנגזרו על שוד, בהמתנה לערעור על חומרת העונש בלבד. נקבע כי גם אם הערעור יתקבל, סביר שהמבקש יירצה תקופת מאסר, וכי הנסיבות המשפחתיות והרפואיות היו ידועות כבר בעת דחיית הביצוע הקודמת. הורה לטפל בצרכיו הרפואיים בבית הסוהר.

העובדות

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת שוד ונגזרו עליו 34 חודשי מאסר. ביצוע העונש נדחה פעמיים והמבקש החל לרצותו ב-1.11.98. נטען כי אשתו ילדה תינוקת יומיים לאחר גזר הדין וכי המבקש מטופל פסיכולוגית בשל פציעה משירותו הצבאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע מאסר של 34 חודשים שנגזר על מי שהורשע בשוד, עד להכרעה בערעור על חומרת העונש?

הלכות

  1. 1

    אין הצדקה לדחיית ביצוע מאסר כאשר סביר להניח שהמערער ירצה תקופת מאסר גם אם יתקבל ערעורו על חומרת העונש.

    ״גם אם יומתק עונשו של המערער, הרי שסביר להניח שהוא יצטרך לרצות תקופת מאסר כלשהי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נסיבות אישיות ומשפחתיות שהיו ידועות בעת מתן דחיית ביצוע קודמת אינן מצדיקות דחייה נוספת, והתחשבות שניתנה כבר נאותה ומספקת.

    ״כל הנסיבות שהוזכרו כבר היו ידועות בעת מתן דחיית ביצוע בבית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • מאסר
  • שוד
  • דחיית ביצוע
  • נסיבות מיוחדות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

ע"פ

7053/98 - א'

בפני:

כבוד השופט מ' אילן

המבקש:

חוג'יראת

סעוד

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

מאסר

תאריך

הישיבה:

כ"ז

בחשוון שתנ"ט (16.11.98)

בשם

המבקש:

עו"ד

דגש

בשם

המשיבה:

עו"ד

טובבין

החלטה

זו בקשה לעיכוב ביצוע מאסר

של 34 חודשים שנגזרו על המבקש, שהורשע בבית משפט קמא בעבירה של שוד. הבקשה היא לדחיית ביצוע, כפוף, לערעור. הערעור מוגש על חומרת העונש בלבד.

גם אם יומתק עונשו של המערער, הרי שסביר להניח שהוא יצטרך לרצות תקופת מאסר כלשהי, ולכן אין הצדקה לדחיית ביצוע המאסר שכבר החל לרצותו ב- 1.11.98.

הסניגור המלומד גם כן ער למצב הזה, אבל הוא סבור שבתיק הזה יש נסיבות מיוחדות משני טעמים. הטעם האחד הוא, שאשת המערער ילדה תינוקת יומיים לאחר גזר הדין, ולכן האב דרוש בבית. הנימוק הנוסף, הוא, שהמערער נפצע בעת שירותו הצבאי בשנת 1995, והוא מקבל עד היום טיפול על ידי פסיכולוג, וקבועים לו מועדים לטיפול, והוא לא יוכל לקיימם אם יהיה עצור.

אני דוחה את הבקשה. מקובלת עלי עמדת בא כוח המדינה, שכל הנסיבות שהוזכרו כבר היו ידועות בעת מתן דחיית ביצוע בבית המשפט המחוזי, וביצוע העונש אמנם נדחה מ- 25.9.98 ל- 14.10.98 ופעם נוספת עד ל- 1.11.98, כך שהמערער היה משוחרר אחרי גזר הדין כששה שבועות.

בנסיבות העניין נראה לי שזאת התחשבות נאותה, אבל גם מספקת.

מה שנוגע לטיפולים הרפואיים שהמערער זקוק להם, יש להביאו בבית הסוהר בפני רופא בית הסוהר, על מנת שידאג שהמערער יקבל את הטיפול הדרוש לו, כולל טיפול

פסיכולוגי.

צריך לצרף לתיקים עותק של החלטה זו על מנת שהיא תבוא בפני הרשויות בכלא שבו הוא מוחזק. אם הוא עדין

בבית מעצר יש להעבירו בהקדם האפשרי לבית סוהר כדי שיוכל לקבל את הטפול הרפואי הדרוש.

ניתנה

היום, כ"ז בחשוון תשנ"ט (16.11.98).

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98070530.

T03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין הצדקה לדחיית ביצוע מאסר כאשר סביר להניח שהמערער ירצה תקופת מאסר גם אם יתקבל ערעורו על חומרת העונש.
  2. 2נסיבות אישיות ומשפחתיות שהיו ידועות בעת מתן דחיית ביצוע קודמת אינן מצדיקות דחייה נוספת, והתחשבות שניתנה כבר נאותה ומספקת.