ע"פ 7061/18 נאיף אבו עצא נ. מדינת ישראל

העונשים שנגזרו על נאשמים 4 ו-6, המערערים, הם במסגרת הסדר הטיעון שלו הסכימו הצדדים ונותנים ביטוי לשקלול כלל הנתונים הצריכים לעניין, לחומרה ולקולה. כך, בהתייחס לחלקו של כל אחד מהם במעשים העברייניים נושא כתב האישום, וכך גם בהתייחס לחלקם של האחרים.

את עיקר הטיעונים השתיתו הסניגורים על עקרון אחידות הענישה. אמנם לעקרון זה נודעת חשיבות רבה אך כבר נאמר לא פעם שאינו חזות הכל, ובכל מקרה שיקול זה נלקח בחשבון על ידי בית המשפט ולא ראינו שנפל פגם באופן שבו יישם את הדין.

יצוין בהקשר זה, ובהתייחס לתיק הפלילי הנוסף שבו היו מעורבים נאשמים 1, 2, ו-3 (תיק "באר שבע") – מבחינת התביעה הענישה שם "נבלעת" בעונשים הראויים בתיק נושא הערעורים, וגם בית משפט ראה מקום לחפיפה רבה אם כי פחותה בין העונשים בשני התיקים. ההסברים מקובלים עלינו, והם אף קיבלו ביטוי בהסדר הטיעון (ראו פרוטוקול מיום 4.6.2018). ועוד יצוין, כי אמנם הפער בעונשים שבית משפט גזר בסופו של יום על נאשמים 4 ו-6, הוא גדול מזה שהתביעה טענה לו; ואולם בדין כך, בהינתן שנאשם 4 נעדר עבר פלילי ואילו בעברו של נאשם 6 הרשעה קודמת בעבירות סמים שבגינה ריצה 4 שנות מאסר. בית משפט שיקלל כיאות נתונים אלה לקולה בעניינו של נאשם 4 ולחומרה בעניינו של נאשם 6, ולא ראינו סיבה להתערב בכך.

התוצאה היא שהערעורים נדחים.