ע"פ 7086/16 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירות של אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; תקיפה בנסיבות מחמירות (בן זוג) לפי סעיף 382(ג) יחד עם סעיף 380 לחוק העונשין במספר הזדמנויות; ותקיפת קטין על-ידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין במספר הזדמנויות – שבוצעו כלפי אשתו וילדיו בהתאמה.

2.

לאחר ששמע את טיעוני הצדדים השית בית המשפט המחוזי על המערער עונש מאסר בפועל למשך 8 שנים, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים אם המערער יעבור עבירת מין או עבירת אלימות מסוג פשע בתוך שלוש שנים, וכן מאסר על תנאי למשך 6 חודשים אם יעבור עבירת מין או אלימות מסוג עוון, לרבות איומים, בתוך שלוש שנים.

3.

המערער סבור שבית המשפט המחוזי החמיר איתו יתר על המידה, בין השאר בהתחשב בכך שלא ייחס משקל מספיק להסכם שהוגדר כהסכם "סולחה" בינו לבין אשתו, וכן בהתייחס לפסיקה במקרים אחרים. מנגד, טענה המדינה כי אין מקום להקלה עם המערער בהתחשב בחומרת המעשים.

4.

לאחר ששקלנו את הדברים אנו סבורים שדין הערעור להידחות כאשר אנו משווים נגד עינינו את חומרת המעשים ואת מדיניות הענישה בכל הנוגע לעבירות מין ואלימות במשפחה. אנו סבורים שעונשו של המערער מתאים לנסיבות, ומכל מקום ודאי שאינו לוקה בהחמרת יתר, וזאת גם כאשר מביאים בחשבון את ההודאה במעשים. מכתב האישום, גם בנוסחו המתוקן, עולה כי המערער לא רק נהג באלימות אלא השליט אווירת פחד וטרור בביתו כשליבו גס בתחנוניהם של אשתו וילדיו. אנו אף תמימי דעים עם בית המשפט המחוזי שההסכם שהוגדר כהסכם "סולחה" לא ביטא נטילת אחריות של ממש מצד המערער, אלא חזר וביטא את הדפוסים החוזרים במערכת היחסים בין הצדדים. כך טענה אף המדינה, ובדין.

5.

יש לקוות כי כעת יפנים המערער את חומרת מעשיו ויעשה לתיקון דרכיו.

6.

אשר על כן, הערעור נדחה.