ע"פ 7089/06 עיד עוידה נ. מדינת ישראל

השופט י' אלון :

1.

המערער, תושב סיני שבמצרים, הורשע על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לנשיאת נשק והסתננות. דינו נגזר ל-13 שנות מאסר, ובפנינו ערעורו על חומרת העונש.

המעשים בהם הודה והורשע היו כדלהלן: בסוף מאי קשר עם תושב סיני נוסף – סלימאן – לספק לאחרון עשרים רובים, וזאת לאחר שסלימאן אמר לו כי בכוונתו להעביר הרובים לישראל ומשם לגדה המערבית. המערער ידע כי רובים אלה נועדו לביצוע פיגועים נגד ישראל. בתמורה לעשרים הרובים אמור היה המערער לקבל 30,000 דולר. לביצוע תוכנית הקשר פנה המערער אל אחד בשם מוסא, וביום 25.5.05, בסיני, מסר מוסא למערער 20 רובים, והמערער העבירם לסלימאן. המערער התכוון לשלם למוסא את התמורה לאחר שיקבל את 30,000 הדולר מסלימאן. משלא שילם סלימאן למערער את תמורת העיסקה, החליט המערער להסתנן לישראל ומשם להגיע אל אותם האנשים בבית לחם להם יועדו הרובים, על מנת לגבות מהם את התמורה.

המערער הסתנן לישראל דרך הגבול המצרי, עשה את דרכו לחדרה, שם פגש אדם נוסף בשם עלי סוארכה כדי שהאחרון יסיע לו להגיע לבית לחם. גם אותו סוארכה הינו תושב סיני ששהה בישראל שלא כחוק. השניים נעצרו בטרם הספיקו לממש קשר נוסף שקשרו ליבא נשק ממצרים.

המערער וסוארכה הועמדו לדין בנפרד. במשפטו של סוארכה הוא הואשם בקשר שקשר (עם אחרים) לייבא נשק ממצרים, בהסתננות לתוך שטח ישראל לצד חבורת מבריחים שנשאו על גבם 35 רובים. על פי הודאתו, הורשע סוארכה בעבירות סחר בנשק, נשיאת נשק וקשירת קשר. בנוסף הורשע סוארכה בהסתננות לישראל ועבירות נלוות לה. דינו של סוארכה נגזר, בנפרד, למאסר של שמונה וחצי שנים.

2.

בערעורו טוען המערער כי עונשו, 13 שנות מאסר, גבוה משמעותית מרף הענישה הקבוע לעבירות אלה. טענתו השניה היא, כי נוצר פער בלתי סביר בין ענישתו לבין רמת העונש שהוטלה על סוארכה.

אשר לרף הענישה, לא מצאנו כי סטה בית המשפט קמא ממדיניות הענישה המחמירה והמוקפדת שנקבעה בבית משפט זה לעניין עבירות נשק בכלל, נשק המוברח ממצרים לישראל בפרט, ונשק המיועד לפיגועים בטחוניים במיוחד.

עם זאת, מצאנו כי פער הענישה בין המערער לסוארכה מצדיק התערבות מסוימת בענישה. אכן, כפי שפירט בית המשפט קמא, חלקו של המערער בהירארכית ארגון הברחת והעברת הנשק היה גבוה משל זה של סוארכה, אך לעומת זאת סוארכה הורשע בנוסף גם בעבירות נוספות של סחר ונשיאת נשק בעוד המערער הורשע לעניין זה בעבירות הקשר והניסיון.

מטעם זה של אחידות הענישה – ורק מטעם זה – החלטנו להקל במידת מה בעונשו של המערער ולהעמידו על 11 שנות מאסר. שאר חלקי גזר הדין ישארו בעינם.