פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7103/06 אברהים חשימה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בעבירות נשק וירי, הפעלת מאסר על תנאיערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הודה בירי לעבר רכבו של אדם שפצע את אחיו, והורשע בעבירות איומים, נשיאת נשק וירי באזור מגורים. בית המשפט המחוזי גזר עליו 42 חודשי מאסר בצירוף הפעלת מאסר על תנאי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בשל חומרת המעשים, הסכנה הנשקפת והרשעות קודמות.

העובדות

המערער ירה לעבר רכבו של אדם שפצע קודם לכן את אחיו, לאחר שעטה כיסוי פנים ונשא כלי נשק. הוא הודה בעבירות של איומים, מעשה פזיזות ורשלנות, נשיאת נשק וירי באזור מגורים במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט המחוזי גזר עליו 36 חודשי מאסר ובנוסף הפעיל מאסר על תנאי בן 18 חודשים, בסך הכל 42 חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של 42 חודשי מאסר, לאחר הפעלת מאסר על תנאי בן 18 חודשים ובהסכם טיעון, מידתי ויש להתערב בו?

הלכות

  1. 1

    בשל חומרת העבירות, החזקת נשק שלא כדין ושימוש בו מסכן, והעדר הרשעות קודמות ללמוד מהן, נדרשת כליאה לתקופה מאוזנת וראויה

    ״נראה כי המערער מתקשה ללמוד את לקח העבר, ונוכח הסכנה הנשקפת ממנו ושאינה טעונה עוד הוכחה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החזקת נשק שלא כדין
  • ירי באזור מגורים
  • הסכם טיעון
  • מאסר על-תנאי
  • הרשעה קודמת
  • איומים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

7103/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופטת

ד' ברלינר

המערער:

אברהים חשימה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 12.7.06, בתיק

פ.ח. 805/06, שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' רביד, א' אפעל-גבאי, א' פרקש

תאריך הישיבה:

ח' בניסן התשס"ז

(27.03.07)

בשם המערער:

עו"ד וסים דראושה

בשם המשיבה:

מתורגמן

עו"ד מיטל שינדל

מר איאד איברהים

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בחודש יולי 2005 ירה סיף דענא לעבר רגלי אחיו של המערער ופצע אותו קשה. לאחר חמישה חודשים הבחין המערער בסיף יושב ברכבו של אחר, והוא ניגש אליו, החליף עמו דברים ולבסוף ביקשו להמתין לו. המערער נכנס לחנות סמוכה שבבעלותו, שם עטה על פניו כיסוי ולבש מעיל, ולאחר מכן שב ויצא לכיוון הרכב כשכלי נשק בידו, וממנו הוא ירה לעבר הרכב במטרה להפחיד את סיף.

בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של איומים, מעשה פזיזות ורשלנות, נשיאת נשק וירי באזור מגורים, עבירות לפי סעיפים 192, 338(5), 144(ב) ו-340א' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, ומכוח הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור לו 4 שנות מאסר, בעוד שהמערער היה רשאי לטעון לעונש כהבנתו. בסופו של יום נדון המערער ל-36 חודשי מאסר ו-9 חודשים מאסר על תנאי, וכן הופעל מאסר על-תנאי בן 18 חודשים שעמד נגדו, חלקו במצטבר, כך שהתוצאה הסופית היתה שהמערער נכלא ל-42 חודשים.

חמורות הן העבירות אותן ביצע המערער, ובעיקר חמורה היא העובדה שהחזיק בנשק שלא כדין, ולא היסס לעשות בו שימוש תוך שהוא מסכן את הסובבים אותו, וביניהם עוברי אורח תמימים. שבעתיים חמורה היא העובדה שאין זו הרשעתו הראשונה של המערער בפלילים, בכלל, ובעבירה של החזקת נשק שלא כדין, בפרט. למערער הרשעה קודמת מסוג זה, בגינה עמד נגדו ביום ביצוען של העבירות הנוכחיות מאסר על-תנאי משמעותי. הנה כי כן, נראה כי המערער מתקשה ללמוד את לקח העבר, ונוכח הסכנה הנשקפת ממנו ושאינה טעונה עוד הוכחה, לא היה מנוס מכליאתו לתקופה אשר בעינינו נראית היא מאוזנת וראויה.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ח' בניסן התשס"ז (27.03.07).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בשל חומרת העבירות, החזקת נשק שלא כדין ושימוש בו מסכן, והעדר הרשעות קודמות ללמוד מהן, נדרשת כליאה לתקופה מאוזנת וראויה