פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 713/03
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
המערערת:
אסתר כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של
בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 8.12.02 בת.פ. 1195/01 שניתנו על ידי כבוד השופטת
א' הלמן-נוסבוים
תאריך הישיבה:
כ"ה בחשון התשס"ד 20.11.2003)
בשם המערערת:
עו"ד אחמד חביב אללה
בשם המשיבה:
עו"ד אריה פטר
בשם שירות המבחן:
גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
לפנינו ערעור על הרשעת המערערת בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977, החזקת נשק שלא כדין, עבירות לפי סעיף 144(א) ו(ב) לחוק, וכן התפרצות למקום מגורים, ולחלופין ערעור על העונש.
הרשעת המערערת מבוססת על עדויותיהם של המתלוננים, אשר נמצאו מהימנות על בית המשפט המחוזי שקבע כי היו אלה עדויות ברורות, וחד-משמעיות, שנתמכו בממצאים אובייקטיביים שמצאה המשטרה. אנשי המשטרה הגיעו לִמקום ביצוע העבירה - בית המתלוננים - שעה שהמערערת עוד היתה שם והוחזקה בידי המתלוננים. הקליעים והתרמילים היו פזורים בדירה, מחסניות נמצאו בכיס מכנסיה של המערערת, ובבגד שלבשה היה חור מפויח. המערערת לא נתנה הסבר לארועים אשר התרחשו באותו בוקר בו פרצה לבית המתלוננים שברה את זכוכית דלת המרפסת וירתה לעבר בעל הבית, מאקדח עם משתיק קול שהיה ברשותה. למזלם של בני המשפחה שהיו במקום, בדרך נס לא נפגעו.
הרשעתה של המתלוננת מבוססת אפוא, היטב בחומר הראיות שהיו בפני בית משפט קמא, ודין ערעורה על ההרשעה להדחות. מעשיה של המערערת היו מופלגים בחומרתם והיא סיכנה באורח ממשי חיי אדם. העונש שנגזר עליה, 42 חודשים לריצוי בפועל, כאשר 6 חודשים ממנו חפפו עונש אחר שריצתה, אינו חמור כלל ועיקר, גם אם מביאים אנו בחשבון את נסיבותיה האישיות של המערערת.
אשר על כן, הערעור על ההרשעה ועל העונש נדחה.
ניתן היום,
כ"ה בחשון התשס"ד (20.11.2003).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת