ע"פ 7149/98 אלכסנדר שלמייב נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בעבירה של גרימת חבלה בנסיבות מחמירות ונגזרו עליו 42 חודשי מאסר מהם 24 בפועל. הוא מערער על הרשעתו וכן על חומרת העונש.

הוא מבקש לדחות את ביצוע גזר הדין עד למתן פסק דין בערעור.

בא כוח המערער מצביע על כך שאין למרשו הרשעות קודמות, ולכן אינו מסוכן לצבור. בא כוח המערער סבור כי למערער סכויים טובים בערעור משום שההרשעה מבוססת על עדותו של המתלונן וחברו שהיו עוינים למתלונן עוד לפני הארוע .

אינני חושב שראוי שאחווה דעה על סכויי הערעור בשלב זה, אך עלי לציין שרבות ההרשעות המבוססות על עדות המתלונן והעובדה שהכרעת הדין מבוססת על עדות המתלונן וחברו בלבד לא יכולה להוות נמוק לדחיית ביצוע גזר הדין.

יחד עם זאת, אני סבור כי

לאור העובדה שלמבקש עבר נקי והעובדה הנוספת שהמערער התייצב למשפטו, לכל הישיבות של בית המשפט, יש מקום להמשיך את דחיית ביצוע העונש עד לסיום הדיון בערעור.

המערער

ישאר משוחרר בערבות הקיימת ויחולו עליו אותם תנאים מגבילים שחלו עליו בעת שמשפטו היה תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי וזאת עד למתן פסק דין בערעור.