ע"פ 716/98 בינאגו חנונות נ. מדינת ישראל

השופט י' קדמי:

1.המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 1001/97) - על פי הודאתו - בעבירות של נסיון אינוס, מעשה סדום, ואיומים כלפי אשתו ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי אשתו וילדיו; ונדון בשל כך לשש שנים מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

הערעור מכוון כנגד מידת העונש.

2.הרקע העובדתי להרשעה הינו בתמצית, כדלקמן: במהלך ארבע השנים שקדמו להגשת כתב האישום, היכה המערער, במועדים שונים, את אשתו ושני ילדיו; וביום מעצרו, תקף את אשתו - משזו סירבה להיעתר לדרישתו לקיים עמו יחסי מין - ניסה לבעול אותה וביצע בה מעשה סדום בניגוד לרצונה תוך שימוש בכח ובאיומים.

בעדותה בבית המשפט - עדות שבעקבותיה תוקן כתב האישום על מנת לאפשר למערער להודות בתוכנו - ציינה אשת המערער כי הינה אחראית במידה רבה לתקיפתה כאמור; וזאת - בשל כך שהיתה טרודה בטיפול בילדים ובעיקר בלימודי הכשרה מקצועית בהם שקעה, וזנחה את חובותיה כאשה כלפי בעלה. על רקע זה, ביקשה לראות את פנייתה לרשות בליל המקרה כ"טעות"; ולהימנע מלהעניש את המערער מעבר לעונש שכבר נשא בו עקב העמדתו לדין.

3.בית המשפט המחוזי נתן דעתו לדברי האשה, והביא אותם בין שיקוליו. ברם, בהתחשב באופים של המעשים שעשה המערער לא מצא בדברי האשה - שנטלה על עצמה חלק מן האשם - עילה המצדיקה הקלה מרחיקה לכת עם המערער; וזאת תוך הדגשה, כי המערער נהג באשתו כאילו היתה קניינו וכפה עליה את עצמו בכח ובאלימות.

תסקיר שירות המבחן אינו מחמיא למערער - בלשון המעטה - ובסיומו נמנע עורך התסקיר מלהציג המלצה כלשהי בעניינו.

התנהגותו של המערער כלפי המתלוננת מבטאת "אדנות" כפי שציין בית המשפט המחוזי; ושבירת התנגדותה היתה מלווה באלימות גסה ובהשפלה מבישה. התנהגות כגון דא, השוללת מן האשה את האוטונומיה המוחלטת שמעניק לה החוק בכל הקשור לקיום יחסי מין עם בעלה, מחייבת - על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה - ענישה מתריעה ומרתיעה; והעונש שנגזר עליו בשל ההתעללות המבישה באשתו אינו חורג, כלל ועיקר, מן הראוי והדרוש כאחד. לכך יש להוסיף גם את החומרה הגלומה באלימות שגילה המערער כלפי ילדיו.

4.לאור האמור לעיל החלטנו לדחות את הערעור.